לאחר חישוב הכנסות ההורים, צרכי הילדים, הוצאות מדור וחלוקת זמני השהות בין ההורים, השופטת חייבה את האב ב-2,130 שקל לחודש בלבד
בית המשפט למשפחה בפתח תקווה הכריע לאחרונה בתביעת מזונות שהתנהלה בין הצדדים- הורים לקטינים בני 6 ו-10. האם טענה שאין לה הכנסה ושהיא נושאת בכל נטל הטיפול בקטינים בעוד לאב חברה בבעלותו ששוויה מיליוני שקלים והכנסותיו גבוהות. מנגד טען האב שהתביעה מוגזמת ונועדה למוטט אותו כלכלית. השופטת אילת גולן-תבורי ציינה שנראה כי חלק מסכומי המזונות שתבעה האם מופרזים. היא ערכה חישוב של צרכי הילדים, הכנסות כל אחד מהצדדים ועליות מדור, ולאחר שהתרשמה שהאב מקיים את זמני השהות העמידה את תשלום דמי המזונות החודשיים שישלם על סך של 2,130 שקל לחודש לשני הילדים.
הצדדים נישאו בשנת 2010 ונולדו להם שני ילדים, כיום בני 10 ו-6. ב-2017 הם התגרשו.
במסגרת הליכי הגירושים חתמו הצדדים על הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין. בין היתר נקבע בהסכם שהדירה המשותפת תעבור לבעלות האישה, והחברה שהקים האיש תישאר בבעלותו. עם זאת, בכל הקשור למזונות הילדים הצדדים לא הגיעו להסכמה וביקשו מבית המשפט שיפסוק בעניין.
האם טענה שהיא נושאת בכל נטל הטיפול בילדים, בעוד האב לא מקיים את זמני השהות שעליהם הסכימו. בנוסף, לטענתה, לאב הכנסות גבוהות מהחברה שבבעלותו, ששוויה מוערך ב-2.3 מיליון שקל. היא לעומת זאת, פוטרה בשל משבר הקורונה ומשתכרת מקצבת אבטלה. לדבריה, לאחרונה סיימה את לימודיה המקצועיים אך טרם מצאה עבודה בתחום.
עוד טענה האם כי אומנם הדירה בבעלותה אך היא עדיין משלמת עליה 5,500 שקל בחודש משכנתה, נאלצה לפדות קרן פנסיה וקופת גמל והיא נעזרת בסיוע כספי מבני משפחתה לצורך תשלומים שוטפים. כך, בזמן שהאב נישא בשנית ומנהל בית עשיר היא מקיימת בית עני. משכך היא ביקשה לחייבו במזונות חודשיים בסך 16,670 שקל.
האב טען מנגד שהתביעה מופרזת ונועדה למוטט אותו כלכלית. לטענתו, החברה בבעלותו היא חברת יחיד עם מחזורים נמוכים ולאחר משבר הקורונה הוא מתקשה להתאושש. בנוסף הוא נשאר ללא רכוש לאחר שהעביר לתובעת את דירת המגורים על כל תכולתה, ג'יפ וכספים רבים. עוד הוא טען כי היא סיימה את לימודיה ויש לה פוטנציאל השתכרות גבוה שהיא לא מממשת ומעדיפה שלא לעבוד. לטענתו, הוא כן מקיים את זמני השהות עם הילדים.
סכומים מופרזים
השופטת גולן-תבורי דנה תחילה בחישוב הוצאות וצרכי הילדים. היא ציינה שנראה כי ההוצאות שפורטו בתביעת האם מופרזות. כך לטעמה, הוצאות ביגוד ומשחקים שהועמדו על ידי האם בסך 1,700 שקל לחודש לא הוכחו, ולאחר עיון באסמכתאות היא העריכה כי צרכי שני הילדים הם בסך 4,500 שקל לחודש.
בהמשך בחנה השופטת את הכנסות הצדדים. גם לעניין זה היא ציינה שנראה כי האם הפריזה בטענותיה בקשר להכנסותיו הגבוהות של האב. עם זאת, היא התרשמה שאין להפחית מפוטנציאל ההשתכרות שלו לאור התאוששות המשק ממשבר הקורונה. לעניין הכנסות האם נקבע כי לא הוכחה מניעה שהיא תעבוד.
לאחר מכן התייחסה השופטת לעלויות המדור וזמני השהות של כל אחד מהצדדים עם הילדים, וציינה שלא הוכחה טענת האם כי האב לא מקיים זמני השהות.
בנסיבות אלה נקבע כי האב ישלם לאם מזונות בסך 2,130 שקל לחודש עבור שני הילדים, וכי הוצאות רפואיות וחינוך ישלמו הצדדים בחלקים שווים.
לא נפסקו הוצאות.
לקריאת פסק הדין בתיק 27249-07-18
- שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין.
עו"ד הילה בורנשטיין
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין