האם עובד עיריית מעלות שלא הגיע לעבודה בזמן מלחמת לבנון זכאי לפיצוי ?

לפסק הדין בעניין רפאל לב ארי נגד עיריית מעלות תרשיחא

בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי עובד שעבודתו הסתיימה לאחר שלא הגיע לעבודה בזמן מלחמת לבנון השנייה עקב מחלוקת עם ראש העיר, אינו זכאי לפיצוי מכח חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום, מאחר ולמרות שיש לראות בהחלטה על הפסקת עבודתו משום פיטורים, הרי שהוא לא פוטר לאחר שנבצר ממנו להגיע לעבודה.

העובד החל לעבוד בעירייה בחודש מאי 2006 כסמנכ"ל לפרויקטים בקידום העיר. ב 12.7.2006, החלה בצפון מלחמת לבנון השנייה, ויום לאחר מכן, לא התייצב העובד בעבודתו ללא הודעה, ונסע עם משפחתו לת"א. כשהתקשר אליו מנכ"ל העירייה וביקש אותו להגיע למחרת לפגישה דחופה בעירייה, הודיע לו העובד כי אין באפשרותו להגיע, ובעקבות זאת, התקשר אליו ראש העיר והביע את כעסו. לטענת העובד, הוא נעלב מדברי ראש העיר, ולפיכך החליט שלא להגיע לעירייה עד שתתקיים שיחת פיוס ביניהם. העובד שב לנהריה רק עם תום המלחמה, וזמן קצר לאחר מכן, קיבל מכתב מראש העיר בו הודיע לו האחרון, כי עקב אי הגעתו לעבודה בשעת חירום הוא רואה אותו כמי שהתפטר מתפקידו.

העובד עתר לבין הדין האזורי לעבודה לפיצוי של כ 100,000 שקלים, הכולל תשלומים שונים המגיעים לו מכוח חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, ועל בסיס חוזה העבודה שבין הצדדים.

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי יש לראותו כמי שהתפטר ולכן תביעתו נדחתה מלבד סכום של 192 שקלים עבור קצובת נסיעות בגין מספר ימים. על החלטה זו, הגיש העובד ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

הנשיא סטיב אדלר דחה את הערעור. נקבע, כי חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום נועד להגן על עובדים אשר מפאת המצב הביטחוני, שאינו נתון לשליטתם, נבצר מהם להגיע למקום עבודתם או לבצעה, ואילו במקרה הנדון, העובד יכול היה להגיע לעבודתו, אך בחר שלא לעשות כן עקב היעלבותו מדבריו של ראש העיר, ואף יכול היה לפעול ממרכז הארץ, אך בחר שלא ליצור קשר עם מעסיקיו.

בניגוד לקביעת בית הדין האזורי, נקבע, כי יש לראות בעירייה כמי שפיטרה את העובד, אך זאת בעקבות הפרה יסודית של חוזה העבודה ע"י העובד, אשר באה לידי ביטוי בהיעלמותו ממקום עבודתו ללא אישור.

נקבע, כי לאור תקופת עבודתו הקצרה של העובד, הרי שהוא זכאי לתשלום עבור מספר ימים בודדים בלבד בגין הודעה מוקדמת, ולפיכך בנסיבות המקרה, ומששכרו שולם לו עד לסוף חודש יולי, למרות שלא עבד כמחצית מהחודש, יש לראות בתשלום העודף כתשלום עבור ההודעה המוקדמת והעדר שימוע.

בנוסף, ובניגוד לעמדת בית הדין האזורי, חויב העובד לשלם לעירייה הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 5,000 שקלים.

לפסק הדין בעניין רפאל לב ארי נגד עיריית מעלות תרשיחא

למדור: עבודה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.