ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב 
להחלטה בעניין ל.צ נ' המחלקה לשירותים חברתיים - חדרה
אישה קשת יום ששתי בנותיה הוצאו מחזקתה והועברו למשפחת אומנה, ערערה על ההחלטה. האם טענה, כי טובת בנותיה מחייבת להשיבן לביתה. האם גם בית המשפט סבר כך?
לאחר ששתי בנותיה הצעירות (בנות 6 ו-7) הוצאו מחזקתה בהוראת בית המשפט לנוער, הגישה האם ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה.
בהחלטת בית המשפט לנוער נקבע, כי בנותיה ימשיכו לשהות במעון חירום ובהמשך תועברנה למשפחת אומנה. האם ביקשה להשיבן לחזקתה, ולמנוע את העברתן למשפחת האומנה.
סיפור חייה של האם לא פשוט. היא באה ממשפחה בעייתית עם רקע של מחלות נפש, עבריינות וסמים. היא אושפזה מספר פעמים בבתי חולים פסיכיאטריים. בנוסף, הידרדרה לשימוש בסמים, לא הצליחה להחזיק מעמד במקומות עבודה, והתקיימה מקצבת נכות.
אבי הקטינות ריצה בעברו מספר עונשי מאסר, בשל אלימות נגד האם בנוכחות הקטינות. האב נהג לנתק את הקשר עם בנותיו לתקופות ארוכות.
בנסיבות אלה ולאור הסיכון לקטינות, קיבלו רשויות הסעד אישור להוציאן ממשמורת האם כאמור. הן העבירו אותן למעון חירום ואף ניסו לשלבן במשפחת אומנה. בביקורים שערכו הבנות אצל המשפחה, נראה כי הן מסתגלות אליה היטב, ומצפות לעבור לביתן החדש.
האם, שביקשה למנוע את המעבר, טענה כי עברה שינוי מהותי במצבה האישי, הנפשי והבריאותי כאשר הבינה שהיא עלולה לאבד את בנותיה. היא ציינה כי שוכרת דירה ומנהלת משק בית עצמאי וצירפה תעודה רפואית, המעידה כי היא יציבה.
האם הסבירה, כי היא מבינה היטב שמעדה ושעליה לשפר את התנהלותה על מנת לקבל חזרה את בנותיה, והודיעה שהיא מוכנה לקבל כל טיפול, הדרכה סיוע וביקורת.
לטענתה, טובת הקטינות היא לגדול עמה בפיקוח צמוד, והדבר אף ייתן לה מוטיבציה לשמור על עצמה. לעומת זאת, השארת הילדות אצל המשפחה האומנת עלולה להביאה לכדי ייאוש והידרדרות.
מנגד, עמדת היועמ"ש ורשות הסעד הייתה, שאין להתיר את החזרת הקטינות בשלב זה. לדבריהם, התקופה שבה האם מאוזנת ומנהלת אורח חיים תקין, קצרה מדי, ואין לסכן שוב את הילדות בניסיון, שאין כל בטחון שיצלח.
המבחן: טובת הקטינות
השופטת שושנה שטמר ציינה כי נקודת המוצא בסוגיה זו היא טובת הקטינות. היא ציינה, כי מקומו הטבעי, העדיף של ילד, הוא להיות עם משפחתו הביולוגית, בחיקה הוא מקבל - בדרך כלל - "אהבת אם ואב".
"אין טוב לילד מאשר להיות עם הורתו יולדתו, אם רק אין בכך סכנה לשלומו ולבריאות גופו", כתבה השופטת.
השופטת ציינה כי האם היא אם אוהבת שרוצה להעניק לילדותיה בית טוב וחם, ויש להניח כי החזרת הילדות יכולה לגרום לכך שתמשיך לעשות כל מאמץ על מנת להישאר במצב בריאותי תקין. אך מנגד, ניסיון העבר מראה, שהאם לא הצליחה להיגמל מסמים לאורך זמן.
לבסוף, קבעה השופטת כי רצוי שהילדות יגדלו בבית אמן. לפיכך, ככל שהאם תראה יציבות לאורך החודשים הבאים, יש לשקול בחיוב החזרת הילדות לביתה תוך הכנת תכנית פיקוח וסיוע הולמת. דיון בעניין זה יתקיים בבית המשפט לנוער בעוד כשלושה חודשים.
עם זאת, קבעה השופטת, כי הילדות יועברו בינתיים למשפחה אומנת. לעמדתה, לא נראה ששהיית הילדות במשפחת אומנה תפגע ביכולתן לשוב לאמן ככל שהיא תהא כשירה לקבלן.
אמנם עלול להיות מצב שבו הילדות יתרגלו להורים האומנים, אך אין זו סיבה למנוע מהן את המעבר למסגרת יציבה, מיטיבה ומעניקה, קבעה.
להחלטה בעניין ל.צ נ' המחלקה לשירותים חברתיים - חדרה
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.