השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן קיבלה לאחרונה את עתירתם של אזרח ישראלי מנתניה ובחירת לבו מאוקראינה. בניגוד לרשות האוכלוסין, השופטת התרשמה שמדובר בזוגיות כנה ואמיתית.
בתחילת שנת 2013 התגרשו בני זוג ישראלים שעלו מאוקראינה בשנות ה-90. לאחר הגירושין, האיש נזכר באשתו הראשונה, לה היה נשוי בצעירותו למשך שנה כשעוד היה באוקראינה. השניים חידשו את הקשר ברשתות החברתיות. התברר שגם היא גרושה טרייה יחסית.
לייעוץ בענייני אזרחות:
עורך דין אזרחות ואשרות בישראל
האישה, שאינה יהודייה ולכן אינה יכולה לזכות באזרחות ישראלית מכח חוק השבות, הגיעה מאוקראינה לישראל לשלושה ביקורים קצרים בוויזת תייר. הם בילו בדירות ובמלונות שונים ברחבי הארץ. היא תמיד הקפידה לחזור בזמן. הכל היה כשר וחוקי.
בפעם הרביעית אנשי נתב"ג לא נתנו לה להיכנס, מתוך חשש שהיא מתכוונת להשתקע בישראל, בעקבות מידע שנמסר מגרושתו של האיש, ולפיו האישה פרסמה מודעות לחיפוש בן זוג יהודי למטרת נישואין פיקטיביים ואף חיפשה עבודה.
הקשר המשיך, הפעם כשהוא מגיע לביקורים באוקראינה, עד שהשניים נישאו שם. שלובי זרועות הם הגיעו יחד לישראל כאשר היא נושאת את שמו בדרכונה. הם פנו אל לשכת רשות האוכלוסין וביקשו לפתוח בהליך למתן מעמד בישראל לאישה, מכוח נישואים.
בספטמבר 2013 דחתה רשות האוכלוסין בנתניה את בקשתם, בנימוק שאינם עומדים בדרישת הסף של "כנות הקשר".
באותה שנה הם נדחה גם בערר שהגישו למנהל לשכת רשות האוכלוסין בנתניה, וכך גם החליטה ועדת ההשגה לזרים.
בעקבות החלטות אלה הגישו בני הזוג עתירה מנהלית בביהמ"ש לעניינים מנהליים בתל-אביב.
הטענה העיקרית הייתה שהמדינה לא התייחסה לראיות רבות שהגישו העותרים, התומכות בכנות הקשר וטיבו – תמונות, מכתבים של חברים וקרובי משפחה המעידים על אהבתם הישנה שניצתה מחדש – ואף אחד מטעמה גם לא טרח לבקר בדירתם.
עוד נטען, בין היתר, כי גרושתו של העותר פועלת על מנת לחבל בקשר בין העותרים.
המדינה טענה כי ההחלטה לדחות את ההשגה היא החלטה סבירה שאין להתערב בה. לטענת המדינה, העותרת אף ניסתה להטעות אותה, כשנכנסה ארצה בדרכון עם שם משפחתה החדש, לאחר שכניסתה סורבה בדרכון שונה.
עוד נטען כי העובדות מצביעות על כך שמדובר ביחסים בין שאינם יחסי זוגיות כנים, והעותרים נישאו כדי לאפשר לעותרת לעבוד ולחיות בישראל. לעניין זה המדינה הפנתה, בין היתר, לראיונות שנערכו לעותרים בהם נתגלו סתירות מהותיות.
"לא חשוב לאן נלך"
השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן ניתחה את הראיות לעומקן ובסופו של דבר קיבלה את העתירה.
בניגוד לוועדות משרד הפנים ולשכת האוכלוסין, השופטת לא מצאה סתירות בין דברי העותרים. בעיניה, הראיונות שנערכו לעותרים היו מקיפים וארוכים, הם ענו תשובות מתאימות, וניכר כי הם חיים יחד בקשר זוגי אמיתי.
כמו כן, השופטת סברה כי מהתשאולים השונים – איפה בדיוק היו ומה עשו – עלה כי הפרטים אינם כה חשובים לה. בהקשר זה השופטת ציטטה את מילות השיר שכתב אילן גולדהירש: "לא חשוב לאן נלך ולא חשוב מה נעשה העיקר שנעשה זאת רק ביחד זו עם זה".
"במקרה שלפניי המשיבה פשוט התעלמה מראיות העותרים ומהתמונה הכוללת העולה מהתשאול ומהראיונות ונתפשה למעשה, אמנם לא ראוי, של העותרת בפרסום המודעה לחיפוש שותף לנישואין פיקטיביים, והתעלמה מכל שאר הראיות שהיו לפניה", הבהירה השופטת.
לפיכך, בסיכומו של דבר נקבע כי לעותרת תינתן אשרת שהייה, מכוחה תוכל לעבוד. מכאן יחלו העותרים בהליך המדורג על פי הנוהל. המדינה חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.
- ב"כ העותרים: עו"ד דוד אליסון ועו"ד דוד מוזס
- ב"כ המשיבה: עו"ד ארז שטיינברג מפרקליטות מחוז ת"א
* עורכת דין מירי נחשונוב עוסק בתחום ההגירה והאשרות
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין