עת"מ 5929-03-14 קורפן ואח' נ' משרד הפנים

העותרת 2, אלה קורפן (Alla Korpan) (להלן: העותרת), נישאה לעותר 1, מר אולג קורפן, אזרח ישראלי (להלן: העותר). מכוח נישואיהם ביקשה העותרת להסדיר את מעמדה בישראל. המשיבה, רשות האוכלוסין וההגירה, דחתה את בקשתם. כמו כן נדחה ערר שהגישו וכן השגה לועדת ההשגה לזרים. כנגד החלטה זו מופנית העתירה שלפניי.

1.רקע הדברים והעובדות שלעניין

העותר, יליד 23.10.63, הנו אזרח ישראלי שעלה ארצה מאוקראינה ביום 10.11.91. העותר היה נשוי בשעתו לגב' ילנה נסטרנקו, עמה עלה לישראל (להלן: ילנה). העותר וילנה התגרשו במרץ 2013. העותרת, ילידת 17.6.66 הנה אזרחית אוקראינה. העותרים היו נשואים זה לזו בעבר, בצעירותם, למשך קצת יותר משנה. בשנת 1984 נישאו העותרים זה לזה באוקראינה והתגרשו בשנת 1985. העותרת נישאה לאחר מכן לשלושה אחרים, מהאחרון נפרדה בשנת 2012.

לדברי העותרים, הם התגרשו בצעירותם לאחר שנת נישואין אחת, כיון שהיו צעירים מדי כשנישאו, ולא הבינו את משמעות חיי הנישואין. במהלך השנים, שניהם נישאו כאמור, ולעותר גם נולדה בת (כן אימץ את בתה של ילנה מנישואיה הראשונים). על פי דברי העותרים הם לא שמרו על קשר במהלך השנים, על אף שדרך חברים או קרובים רחוקים העותרת ידעה על הקורה עם העותר. כשנפרדה העותרת מבעלה האחרון, וידעה שבתו של העותר בגרה, יצרה קשר עם העותר באמצעות אחת הרשתות החברתיות, הם החלו להתכתב ואהבתם נצתה כבראשונה.

העותרת באה לבקר את העותר בישראל שלוש פעמים. בכל הפעמים נכנסה העותרת לישראל כחוק, שהתה בישראל כחוק, ויצאה במועד, לאחר לא יותר משבועיים, כפי שאפשרה לה אשרת התייר שקיבלה: ביום 2.9.11 נכנסה העותרת לישראל לתקופה של תשעה ימים, וכך עשתה שוב ביום 7.1.12. בחודש מרץ 2012 שהתה העותרת בישראל שבועיים נוספים. בכל הפעמים שהו העותרים ביחד. על פי הראיות שהגישו העותרים ובהם מכתבים של חברים וקרובים, כמו גם תמונות, בפעמיים הראשונות שהו העותרים בבתי מלון (באילת ובים המלח - העותרים הציגו הזמנות של בתי המלון בהם שהו), ובפעם השלישית בדירה ששכר העותר בנתניה, לאחר שעזב את ביתו ונפרד מילנה.

ביום 20.5.12 הגיעה העותרת שוב לישראל. בעת הזו היה בידי המשיבה מידע שנמסר ע"י ילנה, ובא כוחה עו"ד אילייה וייסברג, לפיו העותרת פרסמה באתרי אינטרנט מודעות בהן היא מחפשת עבודה, וכן מודעות בהן היא מחפשת בן זוג יהודי למטרת נישואין פיקטיביים. לאור מודעות אלו, עלה חשש כי העותרת עומדת להשתקע בישראל, ונערך לה תשאול ברוסית, בשדה התעופה, על ידי נציגי ביקורת הגבולות (התשאול צורף כנספח 2 לתגובת המשיבה לבקשה לצו ביניים). העותרת נשאלה למטרת הגעתה לארץ, והשיבה כי הגיעה לבקר את העותר, שכשכינתה אותו "בעלי לעתיד". העותרת ציינה כי גם בפעמים הקודמות בהם הייתה בארץ, שהתה במחיצת העותר. העותרת הכחישה תחילה כי בכוונתה לעבוד בישראל, אך לאחר שעומתה עם המודעות האמורות הודתה כי פרסמה אותן, תחילה טענה כי עשתה כן בשל משבר שחוותה ביחסיה עם העותר ובהמשך טענה כי עשתה כן מתוך תסכול. כן הודתה כי פרסמה מודעה לחיפוש עבודה שכן לא רצתה ליפול לנטל על העותר.

בהמשך התשאול התקשר נציג ביקורת הגבולות לעותר. העותר אישר כי העותרת הגיעה לבקרו וכי הם חידשו את הקשר הזוגי ביניהם. כן הודה העותר כי היה מעורב בחיפוש עבודה עבור העותרת, בכך שמסר את מספר הטלפון שלו באתר להצעות עבודה, כדי לקבל עבורה הצעות עבודה. העותר ציין כי לא ידע שהעותרת חיפשה אדם למטרות נישואים פיקטיביים.

לאור תוצאות אלו של התשאול, סורבה כניסתה של העותרת לישראל.

כפי שעולה מהראיות שהציגו העותרים, משסורבה כניסתה של העותרת ארצה, נסע העותר מספר פעמים לבקרה באוקראינה (לעניין זה ראו את המכתבים שצורפו לעתירה, ובהם מתארים חברים וקרובי משפחה, מהארץ ומאוקראינה את הביקורים ההדדיים תחילה של העותרת בישראל, ולאחר מכן של העותר באוקראינה). העותרים נישאו שוב זה לזו ביום 7.5.13 באוקראינה, באירוע, בנוכחות חברים ובני משפחה, שתמונות ממנו צורפו לבקשה להסדרת מעמד.

ביום 21.6.13, כחודש לאחר נישואיה לעותר, הגיעו העותרים יחד לישראל. העותרת נכנסה לישראל עם דרכון חדש ובו שם משפחתה החדש, שם המשפחה של העותר. ביום 14.7.13, פחות מחודש לאחר הגעתם ארצה, פנו העותרים, מיוזמתם, ללשכת רשות האוכלוסין וביקשו לפתוח בהליך למתן מעמד בישראל לעותרת מכוח נישואיה לעותר. בו ביום נערך לעותרים ראיון בלשכת רשות האוכלוסין בנתניה (פרוטוקול הריאיון בכתב יד צורף כנספח 3 לתגובת המדינה לבקשה לצו ביניים ועותק מודפס צורף כנספחים 1 ו-2 להודעת המשיבה על צירוף מסמכים, להלן כשאתייחס לפרוטוקול הראיון, ההתיחסות תהיה לפרוטוקול המודפס).