האב עשיר – המזונות יהיו גבוהים גם אם צרכי הילדים לא הוכחו

בתביעת המזונות שהגישה האם היא לא פירטה כראוי את צרכי הילדים ולא צירפה אסמכתאות. עם זאת, מאחר שהוכח כי האב מיליונר השופט לא סבר שיש בכך כדי להצדיק פגיעה באיכות חיי הילדים.

בית המשפט למשפחה בירושלים חייב אב לשלם מזונות של 11,000 שקל לשני ילדיו הקטינים. השופט פליקס גורודצקי קבע כי מצבו הכלכלי האמיד ביותר של האב, לעומת כושר ההשתכרות הירוד של האם, מצדיק לחייב אותו בכל צרכי הילדים, בהתאם לרמת החיים הגבוהה שלה הורגלו.

הורים לשלושה, הבכור בגיר ושני אחיו קטינים, עלו לישראל ב-2014. ההורים נפרדו לאחר שהאב לא הצליח להתאקלם בישראל והחליט לחזור לחו"ל.

בתביעת המזונות המקורית שהוגשה לפני כשנתיים דרשה האם 40 אלף שקל למזונותיה ומזונות ילדיה בטענה שהמשפחה הורגלה לחיי פאר. האם טענה כי האב הוא איש עסקים מצליח שבבעלותו נכסים ועסקים רבים, ומיליוני אירו בבנק.

עם זאת, בשלב מאוחר יותר של ההליך, הסכימה האם להפחית את מזונות הילדים ל- 7,500 שקל לילד, ובינתיים חויב האב במזונות זמניים של 11,000 שקל.

במענה לטענות האם ביקש האב לחייב אותו במזונות ריאליים תוך שהפנה לכך שהאם לא פירטה כראוי את צרכי הילדים ולא צירפה אסמכתאות. הוא אף  הכחיש שחיו "חיי פאר" ולדבריו לכל היותר הם חיו חיים "איכותיים ונוחים". בנוסף הוא טען כי האם אישה משכילה שיכולה לצאת לעבוד.

הפוטנציאל של האם זניח

יצוין כי המפגשים של הילדים עם אביהם מצומצמים מאוד לנוכח מקום מגוריו המרוחק. השופט גורודצקי התחשב בכך לפי הכללים שהתוותה ההלכה האחרונה של העליון, ובהתאם ניגש לבחון גם את מצבם הכלכלי של ההורים.

לגבי האב הוא מצא כי בבעלותו לא פחות  מ- 15 נכסי נדל"ן, הוא בעל שליטה בשתי חברות ובחשבונות מצויים מיליוני אירו. הוא עצמו הודה כי הונו לא נמוך מ-7.6 מיליון אירו והכנסתו השוטפת עומדת על 8,300 אירו לחודש לכל הפחות.

לעומתו, האם אמנם בעלת השכלה אקדמית אך היא לא מוכשרת לעבוד במקצוע שלה בישראל, מה גם שלא עסקה בו מזה שנים רבות. נתונים אלה, לרבות קשיי שפה, מעידים על יכולת השתכרות מוגבלת.

מכל מקום, גם בהנחה שהיא יכולה להשתכר שכר מינימום, כתב השופט כי "פוטנציאל השתכרות זה בטל בשישים ביחס להשתכרותו של האב בפועל וביחס לרכושו", ולכן אין להתחשב בו כלל.

בסיכומו של דבר השופט קבע כי האב צריך לשאת בכל צרכי ילדיו גם מעבר לצרכים ההכרחיים שלהם. כפי שהוא ממשיך לחיות חיי נוחות, קבע, כך זכאים גם ילדיו להמשיך לחיות בנחת, כפי שהם רגילים.

השופט אמנם קיבל את טענות האב כי האם לא הוכיחה את צרכי הילדים אך לצד זאת ציין כי הוא רשאי לקבוע את המזונות על דרך האומדן ו"על פי שיקול דעתו וניסיון חייו כשופט שבתוך עמו הוא יושב".

לפיכך הוא קבע שהאומדן הראוי במקרה זה הוא להפוך את המזונות הזמניים בהם חויב בהאב למזונות קבועים. בהתאם לכך נקבע כי האב ישלם לכל אחד מילדיו 5,500 שקל בחודש, וכן יישא ב-80% מהוצאות החינוך והרפואה החריגות.

• שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין