רשמת הוצאה לפועל החליטה על עיקול חלקו של האב, מאחר שצבר חובות ונהג בזלזול בהחלטותיה. ערעורו על ההחלטה נדחה: מדובר בכלי לגיטימי להבטחת החיוב שמשתרע על פני תקופה ארוכה.
בית המשפט למשפחה בפתח תקווה אישר לאחרונה את החלטת רשמת ההוצאה לפועל בכפר סבא לעקל חלקו של אב לשניים בכספי מכר הדירה המשותפת שלו ושל האם לצורך הבטחת תשלומי המזונות לילדיו, בני 6 ו-8. מדובר בסכום של כ-191 אלף שקל שמהווה כמחצית מסכום המזונות שעל האב לשלם לילדים עד גיל 18. השופטת אילת גולן-תבורי, שדחתה את ערעורו של האב, קבעה כי זהו כלי לגיטימי ביותר לנוכח העובדה שמזונות הוא חוב שמשתרע על פני שנים, ובפרט כשהאב לא עמד בתשלומים כסדרם וזלזל בהחלטות הרשמת.
סכום המזונות נקבע בהסכם שגובש בין בני הזוג ואושר בבית הדין הרבני, ועומד על 1,250 שקל לכל ילד עד גיל 18. בנוסף, סוכם שהאב ישתתף בתשלומי שכר הדירה של האם, תחילה בשיעור של 40% ולאחר מכן 30% עד לתקרת שכירות של 3,000 שקל, וכן יישא בחצי מההוצאות הרפואיות והחינוכיות החריגות.
האם ניהלה נגד האב תיק הוצאה לפועל עוד בשלב המזונות הזמניים. בשלב מסוים, ולאחר שהאב לא הקפיד לעמוד בתשלומי המזונות והאם נאלצה לרדוף אחריו דרך ההוצאה לפועל, הרשמת ורד רביב נענתה לבקשתה לעקל את חלקו בכספים שנותרו לאחר מכירת הדירה המשותפת שלהם בסכום של 191,545 שקלים.
בערעור שהגיש על החלטה זו טען האב כי היא פוגעת בקניינו באורח לא מידתי, במיוחד לנוכח העובדה שכבר כיסה את חוב הפיגורים. האב ציין שהילדים לא זקוקים לסכום הגדול הזה היום ואילו הוא צריך את הכסף, מה גם שאין כל חשש שלא יעמוד בתשלומי המזונות מעתה ואילך.
האם טענה לעומת זאת כי נאלצה להגיש בכל פעם דרישת גבייה מאחר שהאב לא הקפיד לשלם את המזונות ואת ההוצאות החריגות בזמן.
האם ציינה כי האב לא נפגש עם הילדים מזה כשנתיים, והיא לא יכולה לסמוך עליו שיעמוד בהתחייבויותיו. לדבריה, ללא העיקול הוא עשוי להבריח את הכספים ולהותיר את הילדים ללא מימון. בנוסף היא הדגישה שסכום העיקול אפילו לא מכסה חצי מהתשלומים שהאב חייב לשלם לילדים עד לבגרות.
אין סיבה להתערב
השופטת אילת גולן-תבורי לא מצאה טעם להתערב בהחלטת הרשמת. נקבע כי רשמי הוצאה לפועל מוסמכים בחוק לעקל נכסים כדי להבטיח חובות כולל תשלומי מזונות, שיש להזכיר כי הם משתרעים על פני פרק זמן ארוך.
בהקשר זה השופטת הבהירה שהעובדה שבנקודת זמן מסוימת כיסה האב את חובו אינה מעידה שסילק אותו באופן סופי לנוכח העובדה שהחיוב מתחדש מדי חודש לפחות עד שהילדים מגיעים לגיל 18.
השופטת הוסיפה עוד שלא מצאה פגם בהחלטת הרשמת לנוכח צבירת החובות והזלזול בהחלטותיה הקודמות. בתוך כך צוין כי סכום העיקול אכן אינו גבוה שכן הוא עומד על כמחצית מסך המזונות עד גיל 18 לא כולל הוצאות המגורים, וכי האב אפילו לא הציע כלי חלופי שיבטיח את תשלומי המזונות.
לבסוף השופטת הבהירה כי האב יוכל לבקש מהרשמת לבטל את העיקול לאחר שיוכיח שעמד בתשלומי המזונות לאורך תקופה ארוכה ורציפה.
משכך הערעור נדחה והאב חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 3,500 שקל.
לפסק הדין בתיק ע"ר 39615-10-18
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד דוד משה טימסית
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין