אב לשניים ביקש לקבוע משמורת משותפת על בנם הקטין של הצדדים, שהיה עד היום במשמורת האם. בית המשפט נענה לבקשתו על אף טענות האם כי המניע הוא רצון להתחמק ממזונות וכי האב בלתי כשיר.
הדי תקדים בית המשפט העליון מיולי האחרון בו נקבע כי נטל מזונות יהיה שווה במשמורת משותפת ממשיכים לפעפע. השופטת נאוה גדיש קיבלה לאחרונה תביעה של אב שביקש לקבוע משמורת משותפת על בנו בן ה-11, בניגוד להסכם הגירושין. בין היתר התחשבה השופטת בתפקוד המצוין של שני ההורים, בתקשורת ביניהם וברצון הילד.
בני הזוג נישאו ב-1997 ונולדו להם שני ילדים. הבכורה כיום בגירה והקטן בן 11. בהסכם הגירושין עליו חתמו השניים ב-2003 ניתנה המשמורת לאם. חלוקת זמני השהות של הילדים נקבעה באופן כמעט שווה והם הגיעו ללון בבית האב פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני.
ההסדר פעל כך במשך 4 שנים. במרץ 2017 עתר האב לשנות את הגדרת המשמורת ולקבוע כי תהיה משותפת.
לטענת האב, בפועל הצדדים מתנהלים באופן של משמורת משותפת. הוא הדגיש שהגדרת המשמורת חשובה לו כדי ״לתת ביטוי למעמדו השוויוני ביחד עם ילדיו״.
האב ביקש לתת ביטוי מלא לשוויוניות על ידי הוספת לילה אחד אחת לשבועיים בו ישהה הבן עמו.
האם מצדה טענה שכל מטרתו של האב להימנע מתשלום מזונות. היא גם העלתה טענות ביחס לתפקודו. בין היתר היא טענה שהוא מסית את הילדים נגדה, משפיל אותם, שוכר דירה קטנה ומוזנחת שאינה נותנת מענה לצרכי הילדים, נוהג מידי פעם להותיר את הקטין נעול בדירתו למשך שעות, אינו דואג לו למזון ראוי ועוד.
האב השיב כי מדובר בהאשמות שווא והתנגדות האם מעידה על כך שאין לה יכולת לראות בו הורה שווה המשקיע את אותם משאבים ביחס לשני הילדים.
קשר מצוין
השופטת נאוה גדיש מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה הבהירה כי מאז קביעת ההלכה בבית המשפט העליון נראה כי התחושה בציבור היא שלשאלת המשמורת יש חשיבות של ממש. לדבריה, הנטייה היא לחשוב שאם תיקבע משמורת משותפת האב יהיה פטור מתשלום מזונות לאם, וזה לא כך בהכרח.
לנוכח טענות האם על תפקוד האב הזמינה השופטת תסקיר סעד והורתה על שמיעת הקטין על ידי עובדת סוציאלית. בתסקיר נכתב כי התנהלות שני ההורים מיטיבה עם הילד ושניהם מספקים לו את צרכיו הפיזיים והרגשיים ודואגים לשלומו.
הקטין הבהיר בשיחה החסויה עם העובדת הסוציאלית שיש לו קשר מצוין ושווה עם שני הוריו וחשוב לו שכך זה יוותר.
השופטת הוסיפה כי בנסיבות העניין התקיימו התנאים למשמורת משותפת: הקטין שוהה עם כל אחד מההורים מחצית מהזמן, התפקוד של כל הורה הוא מצוין ומיטיב עם הילד ובכל אחד מהבתים יש מקום מותאם פיזית לצרכיו של הילד. בנוסף, המרחק בין שני הבתים קרוב וביניהם מפריד רק בניין אחד. כמו כן, רצון הקטין ותפיסתו כי כל אחד מההורים הוא מרכזי ומשמעותי בחייו מתיישבים עם קביעת משמורת משותפת.
השופטת ציינה עוד כי גם מערכת היחסים בין ההורים הייתה תקינה ואין לתת משקל משמעותי לעובדה שהתקשורת ביניהם התערערה עם פרוץ הסכסוך.
לפיכך קבעה השופטת שהילד יהיה במשמורת משותפת וישהה עם אביו יום נוסף פעם בשבועיים. האם חויבה לשלם לאב הוצאות בסך של 10,000 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד משפחה יוסי הרשקוביץ
- ב״כ הנתבעת: עו"ד קרן זילברמן
עו"ד עזרא גולדמן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין