בתביעה שהוגשה ב-2012 דרש התובע מבני זוג ששכרו ממנו בית בראשון לציון פיצוי על כך שהרשו לבתם, לאם הבעל ולאדם נוסף לגור עמם. הוא דרש בנוסף דמי שכירות שלטענתו לא שולמו לו במשך כ-5 שנים. התובע לא שכנע את השופט באף אחת מטענותיו ותביעתו נדחתה.
לפני כארבע שנים הגיש בעל בית פרטי בראשון לציון תביעה על סך 1,065,776 שקל כנגד שוכרי הבית ובתם.
לייעוץ בתחום:
עורך דין מקרקעין
לדבריו, בני הזוג שכרו ממנו את הבית בין השנים 2006-2008 תמורת 900 דולר לחודש. על אף שההסכם לא חודש, המשיכו הנתבעים לגור בבית עד תחילת שנת 2013 מבלי לשלם את מלוא דמי השכירות, תוך שהם מנצלים את העובדה כי הוא גר בחו"ל ומבקר בארץ לעתים רחוקות. לדבריו, הם פינו את הבית רק לאחר שהגיש נגדם תביעה בהליך אחר.
התובע דרש מהנתבעים דמי שכירות עבור 24 חודשים ופיצוי על האיחור בפינוי. עוד לדבריו, אמו של הבעל, בתם של בני הזוג ואדם נוסף גרו בבית בניגוד להסכם, ועל כן הנתבעים צריכים לשלם לו "דמי שכירות ראויים" שאת גובהם הוא מותיר "לשיקול דעת בית המשפט".
הנתבעים טענו מנגד כי לאחר השנתיים הראשונות נתן להם התובע הסכמה בעל פה להמשיך לגור בבית, על רקע יחסי ידידות שהתפתחו ביניהם. עם חזרתו לארץ באמצע שנת 2012 שינה התובע את גישתו במפתיע, לאחר שביקר בנכס וחזה בנזקים שנגרמו לו עקב בעיות צנרת שעליהן דיווחו לו הנתבעים.
לדבריהם, מאחר שהתובע ביקש לקבל את דמי השכירות בדולרים ובמזומן, התשלום התבצע בצורה גמישה, כאשר ביקר התובע בארץ או כשהנתבעים ביקרו ברוסיה. הם הדגישו כי שילמו לתובע את השכירות במלואה והם לא חייבים לו דבר. הם גם ציינו שהתובע נעלם לתקופות ארוכות והם עשו מאמצים לאתר אותו בכל פעם שביקשו להעביר לו תשלומים.
באשר לדיירי המשנה טענו הנתבעים כי האם לא גרה איתם מעולם והאדם הנוסף הוא איש שיפוצים שהתובע הסכים כי יגור במרתף למשך שנה בתמורה לתחזוקתו, שכן מצבו היה "בכי רע".
עוד צוין כי בתם לא גרה איתם וכתובתה שונתה במשרד בפנים לכתובת הנכס רק לצורך קבלת דברי דואר.
פגישה בשדה התעופה
השופט ארז יקואל מבית משפט השלום בראשון לציון ציין כי התובע אישר שלאחר שנת 2008 קיבל מהנתבעים דמי שכירות בשלוש העברות בנקאיות ועובדה זו לא מתיישבת עם גרסתו כי הנתבעים גרו בבית ללא הסכמתו.
באשר לחוב השכירות קבע השופט כי התובע הציג גרסה "בלתי אחידה" ולא פירט באילו חודשים לא קיבל תשלום. לעומת זאת, הנתבעים היו משכנעים יותר ותיארו כיצד העבירו תשלומים לתובע במספר דרכים, בין היתר בפגישה עמו בשדה התעופה ברוסיה.
עוד נקבע כי על אף שהוכח שהשיפוצניק גר במרתף הבית כשנה, התובע לא הוכיח שהדבר נעשה בניגוד לאישורו. זאת, מעבר לעובדה שהוא לא הוכיח את "דמי השכירות" הראויים אותם הוא דורש. בדומה נדחתה מחוסר הוכחה טענת התובע כי בתם של הנתבעים גרה איתם בנכס.
בסיכומו של דבר נדחתה התביעה במלואה והתובע חויב בהוצאות של 50,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורכת דין כנרת שמיר מסיקה עוסקת בדיני מקרקעין
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין