אישה בת 46 תקפה את הפסיכיאטרית שלה, לאחר שבקשתה לעבור לטיפולו של רופא אחר נדחתה. ביהמ"ש לא מצא לנכון להתחשב בנסיבותיה האישיות הקשות ואף חייב אותה לפצות את המתלוננת ב-30 אלף שקל.
לפי כתב האישום שהוגש נגד הנאשמת לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ביום 12.12.2013 חבשה הנאשמת פאה וכובע, הצטיידה ב 4 סכינים, והלכה לחדרה של הרופאה בבית החולים. כאשר הגיעה לשם, התנפלה על הרופאה בעודה אוחזת בסכין, הפילה אותה על הרצפה, ורכנה מעליה תוך כדי שהיא דוקרת אותה ומאיימת על חייה.
לשאלות בתחום הפלילים:
היכנסו ל- פורום פלילי
בעקבות זעקות העזרה שנשמעו מהחדר, הגיעו לחדר שני רופאים ומאבטח ועצרו את הנאשמת. הרופאה סבלה מחתכים בפנים ובידיה, ונאלצה לעבור ניתוח בכף ידה השמאלית, ידה הדומיננטית.
לפי תסקיר שירות המבחן, אמה של הנאשמת התאבדה כשזו הייתה בת 12, ואביה האלכוהוליסט התעלל בה עד שנפטר לפני 3 שנים. הנאשמת אף ניסתה לשים קץ לחייה מספר פעמים בעבר, ותקפה את הרופאה מתחושת מצוקה וקושי לשלוט במעשיה, עקב היותה תחת טיפול תרופתי.
הנאשמת נטלה אחריות חלקית למעשיה,הביעה צער על תוצאתם, וטענה כי במועד האירוע הייתה תחת השפעת סמים ואלכוהול. היא נעצרה לאחר המקרה, ובזמן מעצרה הביעה נכונות להשתקם והחלה בהליך טיפולי.
הסניגור ציין כי למרות הרקע הקשה ממנו הגיעה, מרשתו לא הסתבכה בפלילים עד למעשה זה, ויש להקל בעונשה לנוכח תהליך השיקום שעברה. בנוסף, טען כי מצוקותיה הנפשיות לא זכו למענה הראוי, ושמכאן ניתן להסיק שפעלה מתוך תחושת ייאוש קשה.
המתלוננת הוכרה כבעלת נכות רפואית בשיעור של 34%, וסבלה מקשיים פיזיים עקב הפציעה בידה. היא הפסיקה לעבוד,התבודדה בביתה ולטענתה חיה בחשש תמידי שהנאשמת תשוב לפגוע בה באופן ישיר או דרך שליחים.
בעקבות האירוע היא נזקקה לטיפול תרופתי, טופלה על ידי פסיכולוג קליני שהעיד כי אין שיפור במצבה הנפשי, וכן העריכה שלא תצליח להשתקם.
הפרקליטות ציינה כי מעשי הנאשמת הם מעשים הפוגעים בתחושת הביטחון של האדם במקום עבודתו, ועמדה על החשיבות שבהרתעת הנאשמת והציבור בכלל מביצוע עבירות אלימות.
בנוסף, היא ציינה כי הנאשמת נטלה אחריות באופן חלקי בלבד, ותלתה חלק מהאשמה בכך שטיפולה לא היה לשביעות רצונה.
לסיכום דבריה, הזכירה המדינה כי אלמלא התערבותם של הנוכחים במקום, המתלוננת הייתה עלולה לקפח את חייה, וביקשה להטיל על הנאשמת 7 שנות מאסר בפועל בנוסף למאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.
נזק נפשי חמור
בבואה להטיל עונש על הנאשמת, ציינה השופטת יהודית אמסטרדם כי רופאים אינם אמורים להיחשף לאלימות מצד מטופליהם, וכי על בית המשפט לערוך את האיזון הראוי שבין אינטרס הציבור בהגנה על שלומם של צוותי הרפואה.
השופטת קבעה כי אין ספק שלולא רוסנה הנאשמת בכוח בידי אנשי הצוות במקום, הנזקים לגופה של המתלוננת היו קשים וחמורים יותר, והוסיפה כי לא ניתן להתעלם מהנזק הנפשי הנגרם למתלוננת, שהפכה לאסירה בביתה עקב מצבה.
לאחר ששקלה את טיעוני הצדדים ובחנה את חומרת העבירות והנזק, החליטה השופטת להטיל על הנאשמת 5 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרה מיום התקיפה, שנת מאסר על תנאי, ולאור מצבה הכלכלי הקשה, חייבה אותה בפיצוי סמלי למתלוננת בסכום של 30,000 שקל שישולמו ב 30 תשלומים חודשיים שווים.
- ב"כ המאשימה: עו"ד נועה ברעם רסקין
- ב"כ הנאשמת: עו"ד מנחם רובינשטיין, עו"ד גבריאל רפפורט
* עו"ד שחר יריב ממשרד יריב, בן כהו, רביבו עוסק במשפט פלילי
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.