פרופ' זאב סגל הנחה אתמול, במסגרת הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת, מושב בנושא עבירת הפרת אמונים של אישי ציבור. במושב השתתפו עו"ד משה לדור, לשעבר פרקליט מחוז ירושלים, ופרופ' מרדכי קרמניצר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.
בחלל אולם ההרצאות ריחף פסק הדין המזכה בעניינו של שמעון שבס, מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר, והציפייה לפסיקת בית המשפט בדיון הנוסף.
במהלך הדיון, ציין פרופ' סגל כי בתי המשפט נרתעים מלהרשיע עובדי ציבור בכירים בשל עמימות יסודות העבירה והערכים המוגנים על ידה, כמו גם בשל המחשבה הפלילית הנדרשת לצורך הרשעה בה. בעניין זה הדגיש שקביעות בית המשפט לגבי המחשבה הפלילית של אישי ציבור הינן "הראש הקטן של האנשים הגדולים".
עוד הוסיף פרופ' סגל כי בהעמדה לדין של בכירים ישנם שני מסלולים: האחד, המסלול של הפרקליטות אשר מעניקה להם יחס מיוחד ועוצמה אחרת לראיות הקיימות כנגדם, והשני, מסלול בית המשפט העליון, המזכה בכירים ונוהג ב"רפיסות נורמטיבית" - בהימנעותו מלתת חשיבות מספיקה לעבירת הפרת האמונים. לדבריו, לפי הרטוריקה של בית המשפט העליון לאישי ציבור אין יסוד נפשי "משום שהם אינם מסוגלים לפצח מחשבה פלילית".
עו"ד משה לדור ביקש בדבריו לשמש כסניגורה של עבירת הפרת האמונים והצביע על הצורך והנחיצות שבקיומה בספר החוקים. עו"ד לדור ציין כי לטעמו אין בעבירה עמימות, אלא הדברים מוגדרים וברורים דיים, הגם שאין היא מספיק קונקרטית. לגישתו, מעשה שחיתות חמור הפוגע באינטרס המוגן יביא להעמדה לדין. כן הוא גילה כי בכל מקרה בו "בתחושת הבטן שלו" סבר כי מדובר בעבירה פלילית לפי העובדות הוא הצליח למצוא שזאת חריגה שיש לטפל בה במישור הפלילי. כך למשל, ציין כי פעולה במצב של ניגוד עניינים בנסיבות החמורות שלה מהווה עבירה של הפרת אמונים. עוד אמר, כי מחיקת העבירה תביא למסר שלילי לאיש הציבור להתפתות ולפעול בדרך מושחתת. עם זאת, יש להפעיל את העבירה בזהירות רבה ורק במקרים המתאימים, אם כי "גם בזיכוי מהעבירה יש מסר לא קטן, משום שבהעמדה לדין מושג מעין עונש".
פרופ' מרדכי קרמניצר ייחס את נושא עבירת הפרת האמונים למאפייני התרבות הפוליטית במדינת ישראל שמרכיביה הם: חולשה של המשפט הציבורי בישראל לגבי התנהגויות מושחתות ופסולות; העדר תרבות של לקיחת אחריות אישית על מעשים וכן ליקויים בהתפתחות נורמות ציבוריות של מנהל תקין אשר מוקיעות ומגנות התנהגויות בלתי תקינות. לדעתו, עבירת הפרת אמונים הינה עמומה ויש לגזור אותה מעבירת השוחד.
פרופ' קרמניצר הוסיף למתוח ביקורת על הגישה לפיה העבירה צריכה להגן על אמון הציבור בשלטון ובמינהל, שכן לשיטתו מדובר ברעיון לא דמוקרטי ואין להגן עליו על ידי המשפט הפלילי.
לדעת פרופ' קרמניצר בשל הבעייתיות בהוכחתה של סטייה מהשורה ומודעות לכך - המכניסה את המשפט הפלילי לתוך המשפט המנהלי והמערכות השלטוניות המנהליות - יש הצדקה לוותר על ההיבט הפלילי של העבירה. הוא הדגיש כי לב העבירה הוא ניגוד עניינים ומידה ונשלל מרכיב ניגוד העניינים מהעבירה כפי שנעשה בפרשת שבס, היא מאבדת את עולמה וזכות קיומה.
באשר לאמצעים אלטרנטיביים למשפט הפלילי בכל הנוגע להפרת אמונים, ציין פרופ' קרמניצר, כי במקרה של נבחרי ציבור הגינוי והביקורת הציבורית הם התגובה היחידה שיש לנקוט כאשר יש התנהגות בלתי ראויה, שחומרתה אינה מגיע על כדי עבירה פלילית.
לגבי עובדי ציבור ופקידים - האפיק המשמעתי הוא האפיק הנכון והיעיל יותר שבו יש לנקוט, והדבר מתבקש במיוחד לאור פסיקות בתי המשפט.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין