בישראל יש כיום למעלה מ-30,000 בעלי רישיון לקנביס רפואי. לרבים מהם יש רישיון נהיגה. במצב החוקי הנוכחי, כל אלה עוברים על החוק יום יום בעת נהיגתם, גם אם השתמשו בסם שעות רבות או ימים לפני שעלו על הכביש.
ביהמ"ש לתעבורה בעכו זיכה נהג שהואשם בנהיגה תחת השפעת סמים. "אני ערה כי החלטתי משפיעה למעשה על כלל משתמשי הקנביס הרפואי, אולם אם סבורה המדינה אחרת, כל שצריכה הוא לשנות את החקיקה. לחלופין, די יהיה אם שרי המשפטים והמשטרה, האמונים על אכיפת החוק, יכריזו ברבים, כי נהיגה אסורה באופן גורף לנוטלי קנביס רפואי. כל עוד לא עשו זאת, הרי מסקנתי תעמוד בעינה", כתבה השופטת אסתר טפטה-גרדי.
לפני שניגש למקרה, נסביר את המצב הכללי: על פי החוק הקיים (פקודת התעבורה), נהג ייחשב "שיכור" כל עוד מצוי בגופו קנביס, גם אם השתמש בסם בהיתר רפואי, ואף ללא קשר לכמות שנמצאה ולמועד שבו נטל את הסם לפני שנהג.
מכאן שנהג הצורך קנביס בהיתר ומשתמש בסם באופן יומיומי – כך שתוצרי הסם נמצאים אצלו בשתן באופן קבוע – ייחשב "שיכור", גם אם נטל את הסם הרבה לפני שנהג, ואינו נתון תחת השפעתו בזמן הנהיגה.
כלומר, כפי שהסבירה השופטת, במצב זה יוצא שכלל משתמשי הקנביס בהיתר רפואי – כ-30,500 נכון להיום – עוברים על החוק יום-יום כאשר הם נוהגים.
השופטת הוסיפה כי המצב הקיים גם אינו תואם את הרפורמה שיזם השר לבטחון פנים גלעד ארדן, שתיכנס לתוקף בעוד מספר חודשים, ולפיה מי שיימצא אצלו כמות לשימוש עצמי של קנביס ללא היתר יקבל קנס בלבד.
"במקביל לרפורמה מרחיבה המדינה פלאים את הגדרת השכרות, ומגדירה כשיכורים גם אנשים שבוודאי אינם תחת השפעת הסם. אין אלא לתמוה על כך", כתבה.
ובחזרה למקרה הנדון: בכתב האישום נטען כי הנאשם נהג בנהריה בהיותו "שיכור", בכך שבבדיקת שתן נמצאו בתוצרי קנביס.
הנאשם לא כפר בעובדות, אלא טען כי אינו נחשב "שיכור". טענתו היתה כי המדינה אישרה לו שימוש רפואי בקנביס, ונתנה לו רישיון נהיגה בידיעה שהוא משתמש בסם, ומכאן שלא ביצע כל עבירה. נטען אף כי בהנחיות שניתנו לו בעל-פה נאמר שניתן לנהוג כשעתיים לאחר השימוש בסם, ואילו במקרה זה חלפו חמש שעות.
"הכדור אצל המדינה"
הכרעתה של השופטת טפטה-גרדי נשענה על מספר נימוקים. ראשית, השופטת סברה כי הוכח שהנאשם "טעה טעות כנה ואמיתית באשר לחוק הקיים וטעותו הייתה בלתי נמנעת באורח סביר", וזאת על רקע ההדרכות שניתנו לו שלפיהן מותר לו לנהוג שעתיים אחרי השימוש.
השופטת ציינה כי במצב זה שבו המדינה מנסה לאחוז בחבל משתי קצותיו – מחד מנפיקה רישיונות קנביס רפואי ומאידך מנפיקה רישיון נהיגה – אדם סביר יכול לטעות בתום לב, ולכן אין להטיל עליו אחריות לכך.
נימוק נוסף היה "הגנה מן הצדק". השופטת סברה כי עוצמת הפגם והפגיעה בנאשם גבוהה, לנוכח שורה של פסקי דין שבהם ביהמ"ש העליון ציין שיש לתקן את החוק בכל הקשור לפרק הזמן שצריך לחלוף בין צריכת הסם ועד להתפוגגות השפעתו על המשתמש וחזרה למצב של יכולת נהיגה תקינה, וכן לנוכח חוסר הבהירות לגבי כמות הנהגים במצב גבולי שכזה שאינם מועמדים לדין.
"הכדור אצל המדינה", כתבה השופטת, וקראה למדינה לשנות את המצב הקיים. כל עוד הדבר לא נעשה, הבהירה, אין מנוס מביטול כתב האישום במקרה כגון זה.
לקריאת הכרעת הדין פל"א 5064-11-15
- ב"כ המאשימה: עו"ד אורית מנדלוביץ'
- ב"כ הנאשם: עו"ד תומר בן חמו
עו"ד בארי קפלן
עוסק/ת ב-
תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.