לקראת פינוי-בינוי: עתר לבטל פסק דין מ-2008 לפינויו מהדירה

הדייר ביקש להישאר בנכס ממנו חויב לצאת לפני 18 שנה, בטענה שרק לאחרונה גילה על פסק הדין. ביהמ"ש דחה אותו

כשברקע תכנית להתחדשות עירונית במתחם מגוריו: דייר פנה לבית משפט השלום בחיפה בבקשה חריגה - לבטל פסק דין מלפני 18 שנה שהורה על פינויו מהדירה. אלא שהרשם הבכיר מילאד תלחמי מצא שלא מתקיים טעם מיוחד לאיחור הניכר בהגשת הבקשה. הוא התרשם שבניגוד לגרסתו, לדייר הומצא פסק הדין סמוך למועד הינתנו - ולא רק לאחרונה - תוך שייחס לו שימוש לרעה בהליכי משפט.

פסק הדין שבמוקד ההליך ניתן באפריל 2008 ונקבע במסגרתו, בין היתר, שעל המבקש להתפנות מהדירה בה התגורר בדיור ציבורי בקריית חיים, ולהשיבה להחברה הממשלתית לדיור "שקמונה". בבקשה שהגיש לבית המשפט שנים לאחר מכן - עתר לבטל את פסק הדין, שלגרסתו נודע לו עליו רק במאי 2025, כשקיבל מכתב מהתובעת, "שקמונה" . לגופו של עניין טען הדייר כי לאחר מות אמו, המשיך בהסכמת "שקמונה" לגור בנכס כדייר ממשיך.

מנגד טענה חברת הדיור הציבורי שבקשת האיש להיות "דייר ממשיך", הלכה למעשה נדחתה בזמנו, ובהמשך ניתן פסק הדין לפינויו, והוא אף חתם על תצהיר שלפיו לא יהיו לו טענות כלשהן כלפיה. לגרסתה שהייתו בנכס נעשתה מתוך "חסד" בלבד, אלא שבהיעדר סמכותה להתיר זכויות בדירות השייכות למשרד השיכון - הרי שאין ביכולתה להמשיך להעניק לו ליהנות מן ההפקר.

התצהיר מדבר בעד עצמו

הרשם תלחמי קבע שיש לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין הן מחמת היעדר טעמים מיוחדים לאיחור הניכר בהגשתה, והן לגופה.

אשר לטענת הדייר כי גילה על פסק הדין לפני פחות משנה, הצביע הרשם על ראיות נוגדות, בראשן תצהיר מאפריל 2009 במסגרתו אישר האיש כי "שקמונה" יכולה לפנותו מהדירה נשוא התביעה על סמך פסק הדין - שניתן כשנה לפני כן - "ובלבד שתודיע לו בתוך 60 יום לפני מועד הפינוי". כמו כן נפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל והוטלו עיקולים, "לא מן הנמנע בעקבות ביצוע פסק הדין".

גם מחדלו של הדייר מלהשיג בזמנו על דחיית בקשתו להיות "דייר ממשיך" עומד לו, לדברי הרשם, לרועץ. הובהר שכבר ביולי 2008 החליטה הוועדה העליונה של משרד השיכון לדחותו, ומשלא נקט אז בהליך המשפטי המתאים לשינוי התוצאה, למעשה השלים עם פסק הדין וההחלטה המנהלית שניתנו בעניינו.

לסיום ייחס הרשם לדייר התנהלות דיונית פסולה, זאת על רקע ההתחדשות העירונית הצפויה במתחם המגורים. "ההליך בו נקט המבקש, לאחר שכבר ניתן פסק דין לפני קרוב לשני עשורים, ורק לאחר שעומד על הפרק פרויקט לפינוי-בינוי ואפשרות חלופה למגורים עבור הדיירים - כולל המבקש, שהמשיך להתגורר בדירה ו'זכה מן ההפקר' תוך העלמת או הסתרת פרטים - מעידה על בקשה לא סבירה, שאיני יכול לשלול כי עומד מאחוריה שימוש לרעה בהליכי משפט", כתב.

בנסיבות אלה הורה הרשם על דחיית הבקשה, וחיוב הדייר ב-1,500 שקל הוצאות לטובת "שקמונה".

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.