התובע הינו נאשם במשפט פלילי המתנהל כנגדו משפט השלום בתל-אביב. התובע פנה לסנגוריה וביקשה לייצגו במשפט והסנגוריה דחתה את בקשתו, שכן לטענתה הוא אינו עומד בקריטריונים הקבועים בסעיף 81 (א)(4) לחוק הסנגוריה הציבורית.
או אז פנה התובע לשופט שדן בעניינו - כב' השופט בנימיני - ועתר למינוי סנגור ציבורי, ואכן, כב' השופט בנימיני נעתר לבקשתו והורה לסנגוריה לייצג את התובע, וזאת בהתאם לסמכותו על פי סע' 18 (ב) לחוק.
התובע מלין על יחסה המזלזל של הסנגוריה כלפיו, על עגמת הנפש שנגרמה לו, על ההוצאות הכספיות המיותרות בהן נשא בשל הצורך לשכור שירותיו של עורך דין פרטי, ועל עינוי דין כתוצאה מדחיית מועד הדיון בעניינו למשך שמונה חודשים בשל מחדלי הסנגוריה.
סגנית נשיא בית משפט השלום בראשון לציון ,השופטת דליה גנות , קבעה כי מסקירת הפעולות שנעשו על ידי אנשי הסנגוריה הציבורית, ניתן לקבוע באופן חד משמעי, כי "לא נפל כל מתום בדרך ייצוגו של התובע על ידי הסנגוריה, ו"המחדל" היחיד של אנשי הסניגוריה היה, שלא עמדו לרשותו של התובע במשך 24 שעות ולא נענו לגחמותיו האובססיביות שבאו לידי ביטוי בהטרדות טלפוניות, משלוח פקסים ושיגור מכתבי תלונה בבחינת "כל המרבה, הרי זה משובח"".
עוד קבעה השופטת כי מדובר בתביעת סרק אשר מוטב היה לו לא היתה מוגשת, תביעה המהווה דוגמא לשימוש לרעה בהליכי בית המשפט, ודינה להידחות.
א 2778/02 ברמן רם נ' הסנגוריה הציבורית מחוז ת"א
למדור פלילי
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.