עיריית פתח תקווה תבעה את פינויו של הדוכן, לאחר שנים שבהן אפשרה למקום לפעול. השופטת שוכנעה כי בעל הדוכן קיבל הבטחה מראש העיר הקודם, שלא יפונה עד שיימצא מקום חלופי.
בית משפט השלום בפתח תקווה דחה לאחרונה תביעה של עיריית פתח תקווה לפינוי דוכן פלאפל הפועל ברחוב טבריה בעיר מזה כ-20 שנה. השופטת עדנה יוסף-קוזין קבעה כי הדוכן לא יפונה עד שיימצא לבעליו מקום חלופי – כפי שהובטח לו על ידי ראש העיר הקודם עקב מצבו האישי והכלכלי הקשה.
במשך שנים רבות העירייה נתנה לתושב העיר (66) רישיון להחזיק בדוכן כ"תמיכה מיוחדת" במסגרת תכנית שיקום.
אולם לפני מספר שנים העירייה שינתה את עמדתה, ובשנת 2013 היא תבעה את פינויו בטענה שהדוכן הוצב בשטח ציבורי ללא היתר בנייה כדין, וכי הנתבע אינו מחזיק ברישיון רוכלות או ברישיון עסק כלשהו, ומעולם לא שילם לה תמורה כלשהי.
מנהלת מחלקת הרוכלות בעירייה הוסיפה כי בשנת 2011 אף הובהר לנתבע שעליו להתפנות מהשטח תוך חצי שנה.
מנגד, בעל הדוכן סיפר שקיבל את הזכות לנהל את הדוכן במסגרת הליך שיקום, ולאורך השנים שילם תמיד מסי ארנונה ואגרות שילוט.
טענתו המרכזית הייתה כי ראש העיר הקודם הבטיח לו שלא יפונה מהדוכן עד שהעירייה תמצא לו מקום חלופי לצורך ניהול העסק.
עוד הוא טען כי הוא ובני משפחתו חיים בדוחק, והעסק עוזר להם לקנות מזון. פינויו, לדבריו, יותיר אותו ואת משפחתו ללא פרנסה. הנתבע אף סיפר שהוא מפרנס גם את בתו שגרה בביתו עם שני ילדיה, כיוון שבעלה נכה וסובל ממחלה ממארת.
מצופה מהעירייה לתת מענה למצוקה
השופטת יוסף-קוזין סקרה את השתלשלות האירועים, כולל התכתבויות מהשנים שלפני הגשת התביעה, וכן תביעות קודמות שהגישה העירייה, האחרונה משנת 2012, שסתיימה במחיקת ההליך מחמת "חוסר מעש" מצידה.
בסופו של דבר, כל המסמכים והמכתבים – ובראשם מכתב שנשלח אל התובע בשנת 2009 – העידו בעיני השופטת על כך שהנתבע אכן קיבל הבטחה שלטונית מפורשת מראש העיר הקודם, שלא יפונה עד למציאת מקום חלופי עבורו לניהול העסק.
"המסמכים מצביעים על הבטחה מפורשת, ברורה, חד משמעית וללא הסתייגויות", כתבה השופטת, והסבירה שהעובדה שנבחר ראש עיר חדש אינה שוללת את ההתחייבות של העירייה כלפי הנתבע.
בהמשך פסק דינה, השופטת התייחסה לעובדה שהנתבע ובני משפחתו סובלים מבעיות בריאותיות לא פשוטות, וכן ממצוקה כלכלית. בהקשר זה השופטת ציינה כי "הדעת נותנת שקבלת ההחלטות ומתן ההוראות שלא לפנות את הנתבע מהדוכן ולמצוא לו מקום חלופי לניהול העסק, היו בשל מצבו האישי של הנתבע כאמור ומצוקתו".
בנושא זה השופטת הוסיפה כי מצופה מהעירייה לתת מענה למצוקות מסוג זה, ולפעול מתוך ההבנה שיש להקצות לנתבע מקום אחר שבו הוא יוכל להפעיל את עסקו. "יש צורך, בנסיבות, להושיט לנתבע ולמשפחתו יד, על מנת שלכל הפחות ימשיכו להתקיים במצבם כפי שהוא כיום", סיכמה השופטת.
לא נפסקו הוצאות משפט.
- ב"כ התובעת: עו"ד אבינועם פרץ
- ב"כ הנתבע: עו"ד חני צ'רנובילסקי
עו"ד שלי רוזטל
עוסק/ת ב-
חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין