גרתם – שילמתם: חברי קיבוץ לשעבר חויבו ב-663 אלף ש'

בני הזוג המשיכו לגור בקיבוץ חרף הפסקת חברותם בו, ולצרוך שירותים שהוא מספק. תביעה שהגיש נגדם התקבלה במלואה

בני זוג שהמשיכו לגור בקיבוץ למרות הפסקת חברותם בו, חטפו ממנו תביעה למחוזי בנוף הגליל, לתשלום חובות בסך מאות אלפי שקלים. השופטת ערפאת טאהא קיבל אותה לאחרונה במלואה, זאת על רקע מדיניות הקיבוץ אשר אינה מותירה מקום לפרשנות, לצד דיני עשיית עושר ולא במשפט. בסך הכול נקבע שהשניים ישלמו לקיבוץ כ-663 אלף שקל.

בעוד חברותו של הנתבע בקיבוץ מושא ההליך, יזרעאל, הופסקה ב-2013, זוגתו-התובעת נגרעה מפנקס החברים בדצמבר 2023. חרף זאת, שניהם עדיין מתגוררים במקום. בתביעה שהגיש נגדם הקיבוץ, עתר לחיובם ב-613,766 שקל בגין חובות שלטענתו צברו מתוקף שהותם בקיבוץ. "לא הייתה להם זכאות להמשיך ולהתגורר במקום ולצרוך את השירותים שהקיבוץ מספק לחבריו", נטען בתביעה.

בני הזוג, מצדם, כפרו בטענת הקיבוץ שהם אינם נחשבים לחבריו. נטען שביחס לנתבעת תלוי ועומד צו מניעה לאחר הפסקת חברותה, המונע לחייבה בתשלום כלשהו, כאשר בכל הנוגע לבן-זוגה הועלתה טענה כי הקיבוץ התחייב לתקן את פנקס החברים ולהחזירו לרישומיו. השניים הוסיפו כי הסעד לו עותר הקיבוץ משקף "סכומים דמיוניים" לחובתם אשר לא בוססו כראוי, ומשכך על התביעה להידחות.

נקטו בהליכים, אך כשלו

אבל השופט טאהא התרשם שהקיבוץ דווקא השעין את דרישתו הכספית על אדנים ראויים, באופן המצדיק לקבלה במלואה. ברקע התביעה: החלטת האסיפה הכללית של הקיבוץ מספטמבר 2014 שלפיה על כל תושב שאינו חבר קיבוץ "לשאת בעלות הריאלית של התושבות". השופט קבע כי הדברים יפים אף לגבי הנתבעים, כאשר מקור אפשרי נוסף לחיובם הינו חוק עשיית עושר ולא במשפט.

הודגש, בעניין זה, כי משהמשיך הנתבע להתגורר בקיבוץ משך שנים רבות לאחר הפסקת חברותו, תוך צריכת השירותים שהקיבוץ מספק לחבריו, הרי שמוטלת עליו חובה לשאת בעלויות הללו. בדומה, מאחר שגם חברותה של הנתבעת בקיבוץ הופסקה בשלב מסוים, הרי שהקיבוץ זכאי לתבוע ממנה את עלות המשך מגוריה במשך תקופה זו.  

בתוך כך דחה השופט את טענת בני הזוג כי הלכה למעשה הם עדיין נחשבים לחברי קיבוץ. לגבי הנתבעת הוסבר שהיא אומנם נקטה בעבר בהליך משפטי לביטול גריעתה, אולם הוא נמחק משלא התייצבה לדיון. אף הנתבע ניסה למנוע את הפסקת חברותו באמצעים משפטיים, ציין השופט, אלא שהוא נחל כישלון חרוץ הן במחוזי והן בערעור לעליון.  

אשר לטענת הנתבע כי הקיבוץ התחייב לתקן את פנקס החברים ולרשום אותו כחבר, קבע השופט כי היא חסרת בסיס וכי אין בהסכם שנכרת בין הצדדים, באוקטובר 2019, התחייבות כלשהי מצד התובע להשיבו כחבר.

בסוגיית גובה החוב הבהיר השופט כי בני הזוג לא כפרו בנכונות הכרטסות מטעם הקיבוץ אשר בבסיס דרישתו הכספית, או טענו כנגד אמינותן - ולכן יש לקבלן כראיה ובהתאם לכך לחייב את השניים במלוא הסכום הנתבע, 613,766 שקל. על כך נדרשו הנתבעים להוסיף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסך כולל של 49,000 שקל.

• ב"כ הקיבוץ: עו"ד עומר כהן ועו"ד מעין אוחיון
• ב"כ בני הזוג: עו"ד שגיא רובין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.