הנאמן בתיק טען כי האישה ובעלה לשעבר מעכבים בכוונה את מכירת הדירה המשותפת אבל האישה עמדה על כך שהיא זכאית להישאר בה כי מחצית ממנה שייכת לה. ביהמ"ש הסכים איתה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה בקשה להוציא פושט רגל וגרושתו מדירה בשווי של כ-7.5 מיליון שקל בהרצליה פיתוח במטר למכור אותה כדירה פנויה לצורך כיסוי חלק מהחובות. סגן הנשיא השופט חגי ברנר קבע כי העובדה שהשניים לא גרו בדירה במועד מתן צו הכינוס אינה שוללת את זכותה של גרושתו להמשיך לגור בדירה כדיירת מוגנת.
החייב נמצא בהליכי פשיטת רגל מ-2009 עקב חובות של כ-10 מיליון שקל. שנתיים קודם לכן הוא ואשתו נאלצו לטענתם לעזוב את דירת היוקרה שהייתה רשומה על שם האישה בלבד משום שהנושים החלו להתדפק על דלתותיהם והם סבלו מהטרדות בלתי נסבלות, כולל מטען חבלה שהתפוצץ סמוך לדירה.
ב-2010 השניים התגרשו ובהסכם הגירושין החייב ויתר על זכותו לקבל חצי מהדירה לפי חוק יחסי ממון – כך שהיא נשארה כולה בידי גרושתו.
בתחילת 2011 ביטל בית המשפט את המהלך והוציא צו לכינוס נכסי החייב. לאחר מכן, הוא הוכרז כפושט רגל והנאמן בתיק נרשם כבעלים של חלקו בדירה. ב-2012 חזרו החייב וגרושתו להתגורר בה יחדיו.
לאחרונה הגיש הנאמן בקשה להוציא אותם מהדירה ואף לשלול מהאישה את הזכות לדיור חלופי המוענקת לה בפקודת פשיטת הרגל. לטענתו, היא והחייב הערימו קשיים על מכירת הדירה, וחוסר תום ליבם הגיע לשיאו בהסכם הגירושין שמטרתו הייתה להבריח אותה מהנושים.
הנאמן טען כי למעשה אפשר היה למכור את הדירה כבר ב-2011, כשניתן צו הכינוס. לו המהלך היה מתבצע אז לא הייתה שום בעיה למכור את הדירה כפנויה משום שהחייב וגרושתו לא גרו בה.
הנאמן סיכם כי לא ראוי שהשניים ייהנו מהגנות פקודת פשיטת הרגל שכן הם חזרו לדירה כדי "לתקוע מקל בגלגלי מימוש הדירה".
מנגד, החייב וגרושתו טענו בין היתר כי עזבו את הדירה בלית ברירה וחזרו אליה כשהטרדות הנושים פסקו. לפיכך, עומדת לאישה הזכות להישאר בה כדיירת מוגנת. בנסיבות אלה מכירת הדירה לא תועיל לנושים, שהרי היא אמורה להימכר כ"תפוסה", דבר שחותך את ערכה בחצי, מה גם שרובצת עליה משכנתא של כ-1.5 מיליון שקל.
המועד הקובע
סגן הנשיא ברנר הביע עמדה חדשנית המנוגדת לעמדת הנאמן, ולפיה המועד הראשון שבו ניתן היה להוציא את הדירה למכירה היה בשנת 2017, כשהתקבלה החלטה לפירוק שיתוף בינו לבין האישה. בזמן זה האישה התגוררה בדירה ולכן היא חוסה תחת חוק הגנת הדייר.
השופט אף דחה את טענת הנאמן כי בני הזוג לשעבר חזרו לדירה כדי להקשות על המכירה וקיבל את טענותיהם בדבר ההטרדות מהנושים.
בנוסף, השופט לא סבר כי החייב וגרושתו נהגו בחוסר תום לב על אף המהלך שביצעו בהסכם הגירושים. השופט הזכיר בהקשר זה שעוד לפני הגירושים הדירה הייתה רשומה אך ורק על שם האישה, כך שאם הם לא היו מתגרשים ייתכן שהנאמן כלל לא היה זוכה במחציתה.
לפיכך השופט קבע הדירה תימכר "כתפוסה" והאישה תמשיך להתגורר בה כדיירת מוגנת. עם זאת, המכירה תעוכב למשך 3 חודשים כדי לאפשר לחייב להגיע להסדר עם נושיו.
- המבקש (הנאמן): עו"ד ארז חבר
- ב"כ המשיבים: עו"ד דניאל אפרת (בשם האישה), עו"ד אביחי ורדי (בשם החייב), עו"ד יעקב זערור (כונס הנכסים הרשמי)
* עו"ד יפית לבון עוסקת בפשיטת רגל
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין