גם המחוזי אישר: אם ובתה יתאווררו מהמלחמה בחו"ל

האב סירב ליציאת הבת מהארץ חרף הבטוחות הרבות שקבע ביהמ"ש למשפחה כדי לוודא שהאם תחזיר אותה לישראל תוך חודש. המחוזי דחה את ערעורו על הסף

עולה חדשה שרצתה להתרענן זמנית ממלחמת "חרבות ברזל" במדינת מוצאה עם בתה בת ה-4.5 חודשים, נתקלה בסירוב מצד בן-זוגה לשעבר ואבי התינוקת. בשל כך היא פנתה לבית המשפט למשפחה וזה התיר לה לצאת מהארץ לתקופה קצובה תוך העמדת בטוחות שיבטיחו את חזרתה. אלא שהאב לא השלים עם התוצאה וערער למחוזי בחיפה תוך שהתריע כי האם מנצלת את המלחמה כדי להשתקע עם הבת בחו"ל. השופט חננאל שרעבי לא השתכנע מטיעוניו, ודחה את בקשת רשות הערעור.

הצדדים הם בני זוג לשעבר שהביאו לפני מספר חודשים תינוקת לעולם. בשלב מסוים יחסיהם עלו על שרטון וביולי האחרון פתחה האם בהליך משפטי לצורך הסדרת ענייני הפרידה. אלא שההליך טרם החל לקרום עור וגידים עד שפרצה ב-7 באוקטובר מלחמת "חרבות ברזל". בנסיבות אלה, האם שמתגוררת עם בתה התינוקת בדירה ללא ממ"ד, ביקשה לנוס על נפשה למשפחתה שבמדינת מוצאה.

על רקע סירוב האב להנפיק לבתו דרכון, פנתה האם לסיוע בית המשפט למשפחה. היא סיפרה שמלכתחילה עלתה לישראל ממניעים ציוניים, וציינה כי היא עובדת ולומדת תואר אקדמי בישראל, כך שברור שאין בכוונתה להשתקע בחו"ל.

בסופו של יום בית המשפט נעתר לבקשתה בכפוף למספר תנאים שיבטיחו את חזרתה. ראשית נקבע שהשהייה בחו"ל תהיה לחודש בלבד. עוד נקבע שעל האם להעמיד בטוחה בסך 150,000 שקל כתנאי ליציאתה, וכי במידה שהאם לא תמלא אחר התחייבותה לחזור ארצה ייחשב הדבר לחטיפה על-פי אמנת האג.

איזון ראוי

אלא שכאמור, הביטחונות הרבים לא סיפקו את האב והוא הגיש לפני מספר ימים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. 

לטענתו האם משתמשת במלחמה כתירוץ על מנת להבריח ממנו את בתו לצמיתות, כשבפועל אין בכוונתה לשוב ארצה. האב חידד, כתמיכה לתאוריית ההשתקעות שלו, שניתן לוודא כי השתיים יהיו בטוחות גם בישראל, והוא אף מוכן לממן עבורן דירה ממוגנת או מלון. לשיטתו, סירובה של האם לכך אומר דרשני. האב הוסיף כי האנטישמיות במדינת המוצא של האם גואה, כך שגם שם לא בטוח עבור בתו.

אבל טיעוני האב לא שכנעו את השופט חננאל שרעבי, שקבע כי בנסיבות העניין מיותר לבקש את תגובת האם לבקשה. "שוכנעתי כי ההחלטה קמא, על הערבויות שננקבו בה, איזנה כראוי בין הדברים וצמצמה את סיכון "בריחת" המשיבה עם הקטינה, ואי חזרתן ארצה בתום התקופה שנקצבה (30 ימים)", כתב.

השופט תמך במסקנת בית המשפט למשפחה, לפיה קשה להעלות על הדעת שהאם תוותר על הישגיה בעבודה ובלימודים בישראל בכך שתשתקע בחו"ל. גם טענת האב לפיה ביטחון התינוקת נתון בסכנה לאור גלי אנטישמיות ששוטפים את מדינת האם נדחתה בנימוק שהועלתה בכלליות ולא הוכחה.

לפיכך השופט דחה את בקשת הערעור ובכך למעשה סלל את דרכן של האם ובתה לנתב"ג.

• ב"כ האב: עו"ד ענבל גרשון
• ב"כ האם: לא צוין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין