אחראי מכירות בחברה לשיווק סכינים זכה באחרונה בתביעה שהגיש מולה. השופט אורן שגב קבע שהעובד אמנם התפטר ב-2013 אך חזר בו כשהבין שלא יקבל פיצויים והחברה ניצלה את ההזדמנות כדי להתחמק מתשלום זכויותיו.
בין השנים 1999-2013 שימש אדם כמנהל מכירות בחברה פרטית לשיווק סכיני מטבח בשם ״קרל וייס״.
בתביעה שהגיש האיש נגד החברה לאחר סיום העסקתו הוא סיפר שהרקע לעזיבתו היה שינוי לרעה ביחסם של מנהלי החברה כלפיו בתחילת 2013. לדבריו, המנהלים צמצמו את סמכויותיו והפסיקו לשתף אותו בנעשה בחברה.
העובד הוסיף שביוני של אותה שנה הוא פנה למנהלים כדי ליישר את ההדורים ולבחון אפשרות לסיים בהסכמה את העסקתו, מתוך הנחה שלנוכח תקופת עבודתו הארוכה ישולמו לו מלוא זכויותיו. מספר ימים לאחר מכן הוא התבקש לכתוב מכתב התפטרות והבין שהחברה לא מתכוונת לשלם לו פיצויים ולכן חזר בו מההתפטרות.
התובע הוסיף שזמן קצר לאחר מכן נשלחה בדואר האלקטרוני הזמנה לכלל עובדי החברה למסיבת פרידה ממנו, כל זאת, מבלי שסוכם עמו שהוא מסיים את עבודתו.
בתגובה הוא פנה למנהלים והביע את תדהמתו והדבר הוליד התכתבות הדדית בין הצדדים ובאי כוחם. לדבריו, מההתכתבות עולה שהלכה למעשה הנתבעת פיטרה אותו ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת.
התובע דרש בין היתר פיצויי פיטורים, תשלום עמלות, דמי הודעה מוקדמת והפרשות לגמל ששולמו בחסר.
הנתבעת השיבה שמדובר בתביעה קנטרנית והתובע הוא שהחליט להתפטר מעבודתו. לטענתה, התובע ביקש להודיע על עזיבתו ליתר עובדי החברה והיא מצידה נערכה לקיום מסיבת פרידה לכבודו. באמצע יולי 2013 התובע חזר בו מהודעת ההתפטרות וציין שהוא מתייעץ עם עורך דין. הודעה זו לדבריה מהווה ניסיון לחזור מסיכום בין הצדדים בנוגע לסיום יחסי העבודה ונסיון לסחוט ממנה פיצויי פיטורים.
הורדות ידיים
השופט אורן שגב מבית הדין לעבודה בתל אביב ציין שמהעדויות עלה שהצדדים הגיעו להכרה משותפת שמערכת העבודה ביניהם מיצתה את עצמה. עם זאת, מעדות התובע עלה בבירור שהוא ביקש לסיים את תפקידו רק בכפוף לכך שיקבל את מלוא פיצויי הפיטורים המגיעים לו ובשום אופן לא היה מוכן לוותר עליהם.
השופט הוסיף שכשהתחווור לתובע שבניגוד לציפיותיו ולנוהג בחברה לשלם פיצויי פיטורים גם למי שעזב, הוא לא יקבל פיצויים בגין כל שנות עבודתו, הוא חזר בו והודיע על כך למנהלים ״ברחל בתך הקטנה״.
לדבריו, החלטת המנהלים שלא לקבל את רצונו של התובע להישאר בתפקידו התקבלה בחוסר תום לב וללא סיבה עניינית. השופט לא השתכנע שלחברה הייתה מניעה אמיתית לקבל את העובד חזרה לשורותיה לאחר שחזר בו מההתפטרות. השופט ציין שמנהל בחברה אף אישר בעדותו שנוהל עם התובע ״משחק של הורדות ידיים״ והדבר אינו ראוי.
״הנתבעת נהגה בחוסר תום לב, מנעה מהתובע להמשיך ולעבוד אצלה ובכך הביאה במו ידיה להפסקת עבודתו בפועל״, כתב השופט וקבע שעל החברה לשלם לתובע דמי הודעה מוקדמת של 35,506 שקל ופיצויי פיטורים של 498,149 שקל.
עוד קבע השופט שהתובע זכאי לעמלות בסך של 366,862 שקל ו-13,426 שקל בגין הפרשות חסרות לקופת גמל.
בסך הכל חויבה החברה לשלם לתובע 913,943 שקל בתוספת הוצאות של 3,000 שקל ושכ״ט עו״ד של 52,000 שקל.
בנוסף, בית הדין דחה תביעה שכנגד שהגישה החברה נגד התובע על סכום של 1.86 מיליון שקל, בה נטען כי התובע מחק נתונים השייכים לה מהטלפון הנייד וגרם לה לנזקים כבדים. נקבע כי החברה לא הניחה תשתית ראייתית לטענתה החמורה והיא חויבה לשלם לתובע סכום נוסף של 75,000 שקל כהשתתפות בשכ"ט עו"ד.
- ב״כ התובע: עו"ד עבודה ארז רייפנברג ממשרד עו"ד לוין סלע, רייפנברג
- ב״כ הנתבעת: עו"ד זאב וייס
*עו"ד ורו"ח גיא קונפורטי עוסק בדיני עבודה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין