עוזי מרדכי גלימידי נ' קרל וייס בע"מ

לפניי תביעותיהם ההדדיות של הצדדים זה כלפי זה, במסגרתן עלי להכריע בשאלה האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים, לתשלום עמלות ולזכויות נוספות, הנובעות מתקופת עבודתו אצל הנתבעת, ובשאלה האם התובע גרם לנתבעת נזקים כספיים בשל מחיקה לכאורה של מידע עסקי יקר ערך השייך לה, בגין גזל תכתובות דוא"ל סודיות ובגין סכומים שנאלצה, לדבריה, לשלם עבורו למוסד לביטוח לאומי.

מטעמי נוחות, לאורך כל פסק הדין ייקרא התובע והנתבע שכנגד "התובע", והנתבעת והתובעת שכנגד – "הנתבעת".

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

1. הנתבעת היא חברה פרטית העוסקת ביבוא ושיווק מוצרים, לרבות אולרים, סכיני מטבח ומוצרים נוספים והתובע עבד בשירותה מכוח הסכם עבודה אישי, 14 שנים מחודש יולי 1999 ועד ליום 31.07.13 בתפקיד סוכן מכירות ובהמשך כאחראי שיווק ומכירות.

2. לטענתו, בתחילת שנת 2013, יחסם של מנהלי הנתבעת כלפיו השתנה לרעה והדבר התבטא, בין היתר, בפגיעה בתנאי העסקתו, באי תשלום עמלות להן הוא זכאי, בהבעת זלזול ויצירת אווירה כללית עכורה. כמו כן, מנהלי הנתבעת גרעו מסמכויותיו והפסיקו לשתף אותו בהחלטות ובנעשה בחברה ואף לא חידשו את חוזה הליסינג של רכבו.

3. על רקע זה, פנה התובע ביום 17.06.13 למנהלי החברה, ה"ה איתי ורות פלג, במטרה ליישר את ההדורים, וככל שהדבר לא יסתייע, במטרה לסיים בהסכמה את העסקתו בחברה. לטענתו, סבר כי לאור תקופת עבודתו הארוכה, ישולמו לו כל זכויותיו על פי דין.

4. בחלוף כחודש ימים, במהלכו המשיך לעבוד כרגיל, מבלי שסוכם עמו דבר, פנה מר פלג אל התובע ביום 14.07.13 וביקש ממנו כי יגיש לנתבעת מכתב התפטרות. התובע השיב כי אין בכוונתו להתפטר וסירב להגיש מכתב התפטרות. בתגובה, חייב אותו מר פלג לצאת לחופשה של 5 ימים מיום 21.07.13 ועד ליום 25.07.13.

5. לטענת התובע, ביום 16.07.13 שלחה הגב' פלג במפתיע מכתב בדוא"ל ל- 2 עובדות בנתבעת והודיעה להן כי התובע עתיד לעזוב את החברה ביום 31.07.13. למחרת היום, נשלחה בדוא"ל הזמנה לכלל עובדי החברה למסיבת פרידה מהתובע, כל זאת, לדבריו, מבלי שסוכם עמו כי הוא מסיים את עבודתו ולאחר שהבהיר למר פלג כי אין בכוונתו להתפטר.

6. לפיכך, ביום 18.07.2013 פנה התובע בדוא"ל למנהלי הנתבעת והביע את תדהמתו על הודעתם לעובדי החברה והדבר הוליד התכתבות הדדית בין הצדדים ובאי כוחם (נספחים 3א – 3 יא לכתב התביעה).

7. לטענת התובע, מההתכתבות הנ"ל עולה כי, הלכה למעשה, הנתבעת פיטרה אותו, ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת ויחסי העבודה בין הצדדים הגיעו אפוא לקיצם ביום 31.07.13.