לאחר שהתגרשה מבעלה טענה האישה במסגרת הליכי פשיטת הרגל שלו כי היא זכאית לחצי מנכסיו, כולל נכסים עסקיים. בית המשפט העליון קבע שהנושים יכולים לתבוע ממנה חלק מחובותיו
בבית המשפט העליון התקבל לאחרונה ערעור שהגישו אדם והחברה שבבעלותו על פסק דין בו נמחקה תביעתם נגד גרושתו של פושט רגל. ההנושים תבעו מהגרושה להשתתף בחובות בסכום של 2.6 מיליון שקל. בבית המשפט המחוזי נקבע שהם לא יכולים להתבסס על חוק יחסי ממון שמסדיר את מערכת היחסים בין בני הזוג עצמם. שופטי העליון קבעו שהנושים יכולים לתבוע מהגרושה השתתפות בחובות אם יוכיחו כוונת שיתוף ספציפית.
בני הזוג נישא ב-1976 והתגרשו ב-2013. ב-2012 הוכרז הבעל כפושט רגל על בסיס בקשה שהגישו נושיו. ב-2020 ניתן לבעל הפטר מותנה, בכפוף לעמידה במספר תנאים.
אחד מנושיו של הבעל והחברה שבבעלותו הגישו ב-2019 תביעה כספית בבית המשפט המחוזי נגד הגרושה. התביעה הועמדה לצרכי אגרה על סך של 2.6 מיליון שקל.
הם טענו כי הבעל חייב להם 47,036,111 שקל בשל הלוואות שנטל מהם לצורך מימון פעילותו העסקית.
התביעה התבססה, בין היתר, על הטענה שבתיק פשיטת הרגל שמתנהל בעניינו של הבעל טענה הגרושה כי לפי חוק יחסי ממון היא זכאית למחצית מנכסיו. לטענתם, על בסיס הצהרה זו אין מניעה לחייבה גם במחצית מהחובות שהצטברו מעסקי הבעל.
בית המשפט המחוזי מחק את התביעה על הסף. בפסק הדין נכתב כי הסדר "איזון המשאבים" הקבוע בחוק יחסי ממון חל במישור היחסים הפנימיים שבין בני הזוג, ואינו מקנה לצד שלישי זכות כלשהי כלפי בן הזוג שלא נטל על עצמו התחייבות כלפיו.
בערעור טענו הנושים כי אין מקום לקביעה גורפת זו. הם ציינו כי נוכח עמדתה של הגרושה עצמה במסגרת הליך פשיטת הרגל של החייב, על פיה היא זכאית למחצית מהנכסים, היה מקום לחייבה גם במחצית מהחובות.
האישה טענה מנגד כי לנושים לא עומדת כל עילת תביעה מכוח חוק יחסי ממון. היא הוסיפה כי מדובר בחוב אישי מובהק של בעלה לשעבר ולא בחוב שנוצר לצרכים השוטפים של משק הבית.
כוונה קונקרטית
השופט דוד מינץ הבהיר כי במשטר יחסי ממון לפי החוק, אין שיתוף כללי של בני הזוג בחובות האישיים של בן זוג אחד. ואולם, נושה יכול לעורר טענה של שיתוף בחובות, אם הוּכחה כוונת שיתוף ספציפי בנכס מסוים, או כוונה קונקרטית, מפורשת או משתמעת, לשיתוף בחובות.
עוד הדגיש השופט כי אין בתחולתו של הסדר איזון המשאבים על פי החוק כדי למנוע יצירת שיתוף בנכס ספציפי מכוח הדין הכללי.
השופט קבע כי יש ממש בדברי הנושים כי ככל שהאישה טוענת לזכויות בחצי נכסי הגרוש, ובכלל זה נכסים שנצברו מפעילות עסקית שביצע, יש מקום לבחון חיובה גם בחובות שהצטברו במסגרת אותה פעילות.
הוא ציין כי הנושים השתיתו את התביעה על חוק יחסי ממון, אך העילה שביסוד תביעתם אינה מושתתת על החוק. בנסיבות אלה אין להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי למחוק את העילה כפי שנוסחה בכתב התביעה. יחד עם זאת, יתכן והמצב שונה ביחס לעילת השיתוף הספציפי בנכסי החייב ויש לאפשר למערערים לתקן את כתב התביעה בהתאם.
השופטים ניל הנדל ויוסף אלרון הצטרפו לפסק הדין.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ המערערים: עו"ד אורן פרג' בנימין
- ב״כ המשיבה: עו"ד אריאלה רוזנטל סודרי, עו"ד עדי בן שושן
עו״ד אורלי מנע-שני
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין