ברגע האחרון: הלכת הנדימן אינה סוף פסוק

תמצית הפסק: שאלת חוקתיותה של ההוראה בחוק שעות עבודה ומנוחה בדבר איסור פלילי להעביד עובדים יהודיים בשבת נדונה לגופה בבית המשפט העליון במסגרת בקשת רשות ערעור על פס"ד פלילי של ביה"ד הארצי לעבודה בשבתו כבית משפט לערעורים, בפני דן יחיד ולא בהרכב של שלושה, ועל כן אין סמכות לקיים בה דיון נוסף ואין לראות בה תקדים מחייב. ואולם, למרות שהעתירה לקיום דיון נוסף בביהמ"ש העליון נדחית מטעמים דיוניים, האפשרות להעלות את הטענה החוקתית שוב בבית המשפט העליון תישאר פתוחה בפני חברת הנדימן או גורמים אחרים.

עובדות המקרה : במהלך ביקורת שערכו פקחי משרד העבודה בעסקיה של חברת הנדימן בע"מ2 בצומת ביל"ו ובאשדוד בשנת 1998 נמצא כי החברה העסיקה בשני ימי שבת 12 עובדים יהודיים, זאת בניגוד להוראת חוק שעות עבודה ומנוחה. החברה הואשמה בביה"ד האזורי לעבודה בהעבדת עובדים יהודיים ביום שבת, ובסופו של ההליך הפלילי הורשעה ונדונה לקנסות כספיים בסך 55,000 ש"ח.

החברה ערערה על הרשעתה בפני ביה"ד הארצי לעבודה, בטענה שאיסור העבדה בשבת פוגע בחוק יסוד חופש העיסוק, שכן הוא מונע מעובדים יהודיים את החופש להמשיך ולעבוד בשבת, ועל כן האיסור בטל ולא היה מקום להרשיעה. ביה"ד הארצי דחה את טענות החברה ואישר את ההרשעה וגזר הדין, בקובעו בין השאר כי במקרה זה הפגיעה בזכות היסוד החוקתית של חופש העיסוק היא מידתית, סבירה ואינה עולה על הנדרש, וכי קביעת יום המנוחה לגבי יהודים בשבת דווקא עולה בקנה אחד עם מטרת חוק היסוד לעגן את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.

על פסיקה זו הגישה החברה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון, בפני דן יחיד - כב' השופטת דורנר, שם חזרה על טענותיה בערעור בדבר אי חוקתיות האיסור הפלילי להעסיק עובדים יהודיים בשבת. הבקשה נידונה ונדחתה לגופה מהטעמים החוקתיים שפורטו בפסה"ד של ביה"ד הארצי, והחברה הגישה עתירה לקיום דיון נוסף.

נימוקי הפסק: ביהמ"ש העליון, מפי כב' השופט א. מצא, דחה את העתירה לדיון נוסף שהגישה החברה, אולם קבע כי החלטתה של השופטת דורנר כדן יחיד אינה חוסמת דיון בביהמ"ש העליון בשאלה החוקתית העקרונית שנותרת פתוחה להכרעת בית המשפט העליון בעתיד, כדלקמן:

• על פי סעיף 18 לחוק יסוד השפיטה וסעיף 30 לחוק בתי המשפט ניתן לקיים דיון נוסף בביהמ"ש העליון בהרכב מיוחד של 5 שופטים ויותר רק בעניין שפסק בו ביהמ"ש העליון בהרכב של שלושה.
• החלטת כב' השופטת דורנר התקבלה בשבתה כדן יחיד, ודי בכך כדי להוביל לדחיית עתירה לקיום דיון נוסף.
• במידה וסוגיית החוקתיות של האיסור הפלילי להעסקת עובדים יהודיים בשבת הייתה נדונה בהרכב של שלושה הייתה קמה עילה לכאורה לבקשה לקיומו של דיון נוסף.
• מדחיית הבקשה למתן רשות ערעור בפני דן יחיד, כמו גם מדחיית העתירה לקיום דיון נוסף בפני דן יחיד, לא נובע כי לא תהיה לחברת הנדימן או לאחרים ההזדמנות בעתיד להעמיד לפני ביהמ"ש העליון את הטענה בדבר חוקתיותו של האיסור הפלילי להעבדת עובדים יהודיים בשבת.
• ההלכה היא כי החלטת דן יחיד, הדוחה בקשה למתן רשות ערעור, אינה מהווה תקדים מחייב לגבי הסוגיות שלגביהן התבקשה הרשות, וזאת אף אם הדיון בה נערך לגופו של עניין.
• בכך אין ביהמ"ש העליון מביע כל עמדה באשר לצדקת טענות חברת הנדימן לגופן, אם וכאשר תועלנה שוב בפניו.

פסק הדין שפורסם במאמר:

דנ"פ  3211/03, הנדימן בע"מ - מדינת ישראל  (טרם פורסם) ניתן ביום  11.5.03.

החלטה קודמת בנושא:

רע"פ 10687/02 הנדימן עשה זאת בעצמך בע"מ נ' מדינת ישראל

* למאמר המלא ולאסמכתאות ניתן לפנות לאתר: www.berenzon-law.co.il

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.