בעל הדירה מירושלים כינה את השוכרת שהתלוננה על התקלות "נודניקית", והתעסק עם החשמל בדירה בעצמו. כשהזמין חשמלאי כבר היה מאוחר מדי, ולפני שהוא הגיע פרצה שריפה. הוא ייאלץ לפצות את השוכרת ב-115,000 שקל על הנזקים לרכושה. תביעה נגדית שהגיש נגדה נדחתה.
בית משפט השלום בירושלים פסק באחרונה כי בעל דירה בירושלים יפצה בכ-115,000 שקל את מי ששכרה אותה, בעקבות שריפה שפרצה בה בשנת 2015. "התעקשותו של הנתבע לטפל בבעיות החשמל בעצמו ולהשאיר לחשמלאי רק בעיה שהוא אינו יודע לתקנה גרמה להשתהות בטיפול, להימשכות השימוש במע' החשמל, מה שהביא לפרוץ השריפה בשלב מסוים," כתבה השופטת מרים קסלסי.
השוכרת נכנסה לדירה בפברואר 2015 וגילתה בה שלל ליקויים, בהם בעייה בחשמל, שהתבטאה בין היתר בהבהוב הנורה שבחדרה. פעם אחר פעם היא הודיעה לנתבע על הבעיה. הנתבע הגיע, פירק קופסאות חשמל, חיזק חוטים והודיע לה שמערכת החשמל תקינה "במיליון אחוז".
אלא שהתקלה לא נפטרה, ושוב הוא הגיע, תוך שכינה אותה "נודניקית". בסופו של דבר הוא הזמין חשמלאי, אלא ששעתיים לפני הביקור המתוכנן, בזמן שאיש לא היה בבית פרצה שריפה בחדר השינה.
בתביעתה דרשה התובעת פיצויים בטענה שהנתבע התרשל ונושא באחריות.
הנתבע מצדו טען כי לא הוכחה רלשנות שלו בתחזוקת הדירה. הוא אף הגיש תביעה נגדית, בטענה שרשלנות התובעת היא שגרמה לשריפה. הוא לא הצביע על מקור מדויק, אך טען – לפי השופטת באופן חסר בסיס – שייתכן כי אלמוני נכנס והצית את הדירה לאחר שהתובעת השאירה את הדלת פתוחה.
כמו כן, הוא אמר למשל "אני לא אומר שמישהו...אני קצת יכול לחשוד שאח שלה היה מעשן במזרן".
אחריות נזיקית וחוזית
אולם טענות הנתבע היו רחוקות מלשכנע. לעומת זאת, השופטת קסלסי ציינה כי עדות התובעת הותירה רושם "מהימן ביותר", כאשר תיארה את האירועים כהווייתם, מה גם שעדותה נתמכה בראיות רבות כגון שיחות מוקלטות והודעות טקסט.
מכאן עברה השופטת לשאלת מקור השריפה. לאחר שפירטה את דו"ח שירותי הכבאות וכן חוות דעת מומחים שונים בתיק, השופטת קבעה שככל הנראה השריפה פרצה עקב כשל חשמלי כלשהו במערכת החשמל, שהביא לשריפת בית מנורה בחדר השינה. בעודה נשרפת, המנורה נפלה על מיטתה של התובעת והתלקחה השריפה.
בכך דחתה השופטת את טענה אחרת של הנתבע, לפיה היה פגם בייצור הנורה, תוך שהבהירה כי התובעת עצמה (וגם הנתבע) החליפה פעמיים את הנורה בימים שלפני השריפה, כך שלא סביר שמקור השריפה בנורה עצמה.
בהתאם לכך דחתה השופטת את התביעה הנגדית וציינה כי "משהגעתי למסקנה כי כשל חשמלי גרם לשריפה, הרי שיש לדחות את תביעת הנתבע כלפי התובעת לשיפוי בגין נזקיו בעקבות השריפה."
השופטת הוסיפה "גם אם היה פגם בייצור בנורה עצמה, גם אז לא יכול היה הנתבע להשית אחריות על התובעת, באשר היא לא ייצרה את הנורה, ולא עשתה כל פעולה רשלנית ביחס אליה."
ברמה המשפטית, השופטת קבעה כי הנתבע אחראית הן מבחינה חוזית והן נזיקית כלפי התובעת, בכך שהתרשל בהחזקת נכס שבשליטותו והפר את חובתו לבצע את התיקונים הנדרשים, והדגישה כי ביקור של חשמלאי מוסמך בזמן, היה מונע את השריפה.
סכום הפיצוי הורכב מעלות ציוד ותכולה שניזוקו, עוגמת נפש, החזק דמי שכירות, הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין.
- ב"כ התובעת (והנתבעת שכנגד): עו"ד צבי גולנזר ואח'
- ב"כ הנתבע (והתובע שכנגד): עו"ד שמשון שחר ואח'
עו"ד דוד בן עוליאל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.