העובדת החליקה כשנכנסה לחנות בזמן שהתקינו פרקט חדש. בית המשפט קבע שבניגוד להנחיות המתקין ועל אף הסכנה, בעלי החנות הורו לעובדת להיכנס על מנת לבצע את עבודתה
השופט אבי פורג קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אם לשלושה שנפצעה כשהועסקה בחנות בגדים בכפר סבא. התאונה התרחשה לפני כ-7 שנים, כשבחנות הותקן פרקט. המתקין ביקש שלקוחות ועובדים לא ייכנסו בזמן העבודות, אך מנהל החנות החליט לנהל מכירות בחוץ והעובדת נדרשה להיכנס מפעם לפעם. באחת הפעמים היא החליקה על פרקט מנוסר ושברה את כף יד שמאל. הנכות גורמת לה לקשיים תפקודיים ונפשיים משמעותיים והיא נפלטה ממעגל העבודה.
התובעת, ילידת 1972, סיפרה שהועסקה בחנות הבגדים כמוכרת. לדבריה, במרץ 2015 בוצעו בחנות עבודות שיפוץ ועל מנת להמשיך במכירות הורה בנה של בעלת החנות, שהיה המנהל בפועל, להוציא את הבגדים אל מחוץ לחנות על גבי מעמדים.
הקופה עצמה נשארה בחנות, מצב שחייב כניסה של העובדים מאזור המכירה לחנות עצמה. העובדת הוסיפה כי היא נכנסה בשלב מסוים לחנות ואז החליקה על לוח פרקט מנוסר, נפלה על הישבן והגב, ניסתה לבלום עם יד שמאל ונחבלה.
היא ציינה כי אובחן שבר בכף יד שמאל ומאז היא סובלת מכאבים בשורש כף היד, מהגבלה בתפקוד, בהרמת משאות ובפעולות הכרוכות בסיבוב של שורש כף היד. לדבריה, על רקע הכאבים הבלתי פוסקים וקשיי ההחלמה היא סובלת גם מהפרעת הסתגלות עם סממנים דכאוניים.
הנתבעת הכחישה את האחריות והנזקים. לטענתה, המקום בו צעדה התובעת היה תקין לחלוטין וללא מכשול. לשיטתה, אם התובעת נפלה היה זה בגלל שלא שמה לב לצעידתה. עוד נטען כי התובעת הייתה מודעת לקיומן של עבודות במקום והייתה צריכה להיזהר.
הנתבעת גם הגישה הודעת צד שלישי נגד מתקין הפרקט וטענה כי הפגיעה התרחשה כתוצאה מרשלנותו.
המתקין הכחיש את האחריות וטען כי כתנאי להתחלת העבודה בחנות הוא דרש ממנהל החנות לפנות את המקום מכל הציוד ולהשגיח שאיש לא ייכנס. הוא ציין כי הבחין בעובדת נכנסת והזהיר אותה, אך היא התעקשה להיכנס והוא לא היה יכול לעשות דבר.
שברה אותה לגמרי
השופט אבי פורג מבית המשפט המחוזי בתל אביב העדיף את עדות המתקין על פני עדות מנהל החנות והדף את ניסיונות הנתבעת להסיר מעצמה אחריות לתאונה.
הוא ציין כי גם אם התובעת הייתה מודעת לכך שמבוצעות בחנות עבודות והרגישה שהיא יכולה לבצע את העבודה בתנאים האמורים, עדיין היה זה תפקידו של המעביד לדאוג לשיטת עבודה שתייתר כניסת עובדים לחנות במהלך השיפוץ.
בסוגיית האשם התורם קבע השופט כי התובעת לא הייתה במצב לסרב להנחיות מנהל החנות, אף שהוזהרה מלהיכנס על ידי המתקין. עם זאת, הוא ציין כי היה עליה להשגיח יותר והטיל עליה אשם תורם בשיעור 5%.
באשר לנזק, השופט קבע שהתובעת סובלת מנכות אורתופדית ופסיכיאטרית משמעותית. הוא ציין את עדות התובעת כי התאונה שברה אותה לגמרי, גופנית ונפשית, כי היא נפלטה ממעגל העבודה, סובלת מניתוק חברתי וכי היא אינה מסוגלת לבצע את עבודות משק הבית כבעבר.
בסיכומו של דבר חויבה הנתבעת לפצות את התובעת ב-1,180,811 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 23.4% והוצאות. ההודעה לצד שלישי נדחתה והנתבעת חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד של הצד השלישי בסך 30,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד א. קנר, עו"ד ו. באסטאקאר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד א. ירון
- ב"כ הצד השלישי: עו"ד מ. קלדררו
עו"ד אתי רובין
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין