אבי טולדנו החזיק יחד עם אחרים במניות של הרשת. ב-2014 הוחלט למכור את החברה והוא קיבל את התמורה (כ-17 מיליון דולר) בתוספת דיבידנד בסך 21.6 מיליון שקל. בית המשפט קבע שהדיווח על הדיבידנד כהכנסה מ"מפעל מועדף" החייב בשיעור מס מופחת הוא תכנון מס לגיטימי
השופטת ירדנה סרוסי קיבלה לאחרונה ערעור שהגיש אבי טולדנו נגד פקיד השומה תל אביב. טולדנו מכר את מניותיו בחברת "נעמה נאות" שהחזיקה ברשת "טבע נאות" לפני כ-9 שנים. בהתאם להסכם מול הרוכשת הוא קיבל גם דיבידנד. פקיד השומה ביקש להחיל מס רווחי הון (25%) על כל הסכום שקיבל טולדנו במסגרת העסקה, אך השופטת קבעה שעל הדיבידנד יחול מס מופחת בשיעור 20%.
טולדנו הקים בשנת 2006, יחד עם אחרים, את חברת נעמה נאות החזקות. נעמה נאות רכשה והחזיקה את נעלי נאות אגודה שיתופית חקלאית, שבבעלותה מפעל לייצור נעליים תחת המותג המוכר "טבע נאות". המפעל לייצור הנעליים ממוקם בשטחי קיבוץ נאות מרדכי שבגליל העליון והוא זכאי להטבות כמפעל מועדף לפי החוק לעידוד השקעות הון.
טולדנו החזיק במישרין ובעקיפין בכ-38.46% ממניות נעמה נאות.
בשלב מסוים ועל רקע סכסוך שהתגלע בין בעלי המניות החליטו כלל בעלי המניות למכור את נעמה נאות לחברת יאליט פוטוור. במסגרת הליך המכירה, בעלי המניות השונים חתמו על הסכמים נפרדים למכירת מניותיהם ליאליט, כך שבסופו של דבר יאליט תרכוש 100% ממניות נעמה נאות.
במרץ 2014 חתם טולדנו על הסכם למכירת מניותיו ליאליט תמורת 17.31 מיליון דולר.
במקביל החליט דירקטוריון נעמה נאות, הכולל את נציגי יאליט, לאשר חלוקת דיבידנד על סך של 89 מיליון שקל לבעלי המניות.
טולדנו דיווח על מכירת המניות ב-36,742,753 שקל ועל הכנסה מדיבידנד ממפעל מועדף בסך 21,621,184 מיליון שקל, עליו ביקש לשלם מס מופחת בשיעור 20%.
פקיד השומה לא קיבל את הדיווח וקבע שהדיבידנד המיוחד מהווה חלק מתמורת מכירת המניות, כך שיש למסות את כל הסכום במס רגיל על רווחי הון בשיעור 25%.
בנסיבות אלה הגיש טולדנו את הערעור. הוא טען שהדיבידנד אינו חלק מהתמורה ששולמה בגין המניות. הוא הבהיר שהחברה ובעלי המניות בחרו למכור את המניה ללא שווי הרווחים הצבורים. תחילה נקבע שווי מניות החברה, משווי זה הופחתו הרווחים הראויים לחלוקה שיחולקו כדיבידנד לבעלי המניות ומחיר המניה הופחת בהתאם.
לדבריו, גם אם מדובר בתכנון מס, הרי שמדובר בתכנון מס חיובי או ניטרלי, שכן זכותם של בעלי המניות ליהנות משיעור מס מועדף בגין הרווחים שנצברו לזכותם בחברה.
לטענת פקיד השומה, יש לסווג את הדיבידנד כחלק מתמורת מכירת המניות בהתאם למהות הכלכלית האמיתית של עסקת מכירת המניות.
הזכות לממש רווחים
השופטת ירדנה סרוסי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה את הערעור.
היא ציינה שאמנם מההסכם, מהחלטת הדירקטוריון ומיתר הנסיבות עולה כי הדיבידנד חולק אך ורק בעקבות המכירה וכחלק ממנה. כמו כן, לא הוצג בפניה טעם מסחרי בחלוקת הדיבידנד המיוחד, שנועדה אך ורק להפחית את חבות המס כתוצאה ממכירת המניות.
עם זאת, השופטת לא מצאה בכך כל פגם. היא קבעה שמדובר בתכנון מס חיובי או ניטרלי. "לנישום הזכות לממש את הרווחים שנצברו בחברה בשיעור מס מוטב", כתבה השופטת. היא סיכמה שכאשר הדיבידנד שמחולק משקף את הרווחים הראויים לחלוקה אין בכך כל פסול.
פקיד השומה חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 90,000 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד יוסי דולן
- ב"כ המשיב: עו"ד ניר וילנר
עו"ד זהר נסים
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין