ברי רשות בנחלה ביקשו לעגן זכויות בקרקע - וחויבו במס רכישה

ועדה בראשות שופטת דחתה ערר שהגישו בני הזוג ממושב נחלה על חיובם ב-36,378 שקל: "קיבלתם זכויות שלא היו לכם קודם - זה חייב במס"

ועדת ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) שליד בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחתה לאחרונה ערר שהגישו ברי רשות במושב על חיובם במס רכישה, עקב הצטרפותם להסדר "עיגון זכויות למגורים בחלקת המגורים בנחלה". יו"ר הוועדה, השופטת יעל ייטב, הדגישה שהגם כי מבחינה פיזית הקרקע נותרה כשהייתה, סל הזכויות שקיבלו העוררים גדל משמעותית ועל זה צריך לשלם מס.

העוררים, עורך דין וזוגתו, רכשו בשלהי שנות התשעים קרקע במושב נחלה שבשפלה, ושילמו מס רכישה. במהלך השנים קיבלה מועצת מקרקעי ישראל מספר החלטות בנושא עיגון זכויותיו של חוכר במקרקעין, לרבות אלה של בר-הרשות, ובין היתר "עיגון זכויות למגורים בחלקת המגורים בנחלה" ("ההסדר"). ב-2018 הגישו העוררים בקשה לרמ"י להצטרף להסדר, וכשנה לאחר מכן היא אושרה.

כחלק מההצטרפות להסדר שילמו בני הזוג לרמ"י 606,295 שקל כדמי רכישה, ועל-פי סכום זה הם התבקשו לשלם למיסוי מקרקעין מס רכישה בגובה 36,378 שקל. השניים מיאנו להשלים עם החלטת מנהל המיסוי והגישו עליה השגה, שנדחתה במרץ 2021 - ומכאן הערר שהוגש לוועדה כחודש לאחר מכן.

לטענת בעלי הקרקע, הצטרפותם להסדר אינה מהווה רכישת "זכויות במקרקעין" כהגדרתן בחוק, אלא עיגון בלבד של זכויותיהם הקיימות, ומכאן שאין מדובר באירוע מס החייב במס רכישה. הם הבהירו שהזכויות בקרקע הוקנו להם לפני שנים רבות, ובאותו מועד שילמו כבר מס רכישה.

מנגד טען מנהל המיסוי שמעבר למסלול של דמי רכישה, כחלק מההצטרפות להסדר, מהווה רכישת זכויות נוספות - החייבות בתשלום מס רכישה. נטען שהעוררים רכשו סל נוסף של זכויות, ומכאן שיש לחייבם במס נוסף על זה ששילמו במעמד רכישת הקרקע, לפני כשלושים שנה.

קיבלו זכויות בלתי מוגבלות

השופטת ייטב ציינה שבג"ץ התייחס בעבר לשתי החלופות הקיימות להצטרפות להסדר. נקבע שבזו הרלוונטית לענייננו - המלאה, המאפשרת לבעל הקרקע לרכוש את מלוא זכויות המגורים בחלקת המגורים, לרבות אלו העתידיות, תמורת תשלום חד-פעמי מופחת בשיעור שליש מערך הקרקע - מקבלים החוכרים לידיהם זכויות חדשות שהלכה למעשה לא היו להם בעבר.

מכאן, למסקנת השופטת, שצדק מנהל המיסוי בהחלטתו בקשר לבני הזוג. היא הדגישה ש"הוקנו לעוררים זכויות שימוש חדשות במקרקעין שלא היו להם קודם לכן, ואפשרויות לניצול שונה של המקרקעין אשר השפיעו על ערכם הכלכלי". לדבריה "נוכח ההגדרות הרחבות של 'זכויות במקרקעין' ושל 'מכירה' בחוק מיסוי מקרקעין - מדובר ברכישת זכויות במקרקעין חדשות, אשר רכישתן חייבת במס רכישה".

בפסק דינה עמדה השופטת על סל הזכויות העשיר שקנו העוררים בעצם הצטרפותם להסדר. כך למשל, בעוד שבעבר הוגבלו זכויות הבנייה שלהם ל-375 מ"ר בלבד, כעת הן הפכו למעשה לבלתי מוגבלות לחלוטין במישור החוזי, ובכפוף כמובן להיתר בהיבט התכנוני. כמו כן, הם יוכלו לדוגמה לפצל מגרשים ולמכור אותם לצד שלישי - גם אם אינו קרובם, וללא תשלום לרמ"י - ואף להשכיר יחידות מגורים.

בנסיבות אלה קבעה השופטת, בהסכמת יתר חברי הוועדה, שהערר יידחה תוך חיוב בעלי הקרקע ב-20,000 שקל הוצאות לטובת מנהל המיסוי.

• ב"כ העוררים: עו"ד יצחק אבידני ועו"ד ירדן אבידני-עקירב
• ב"כ המשיב: עו"ד יזבי וובשט (פמ"ד אזרחי)

עו"ד מאירה צדוק עוסק/ת ב- נדל"ן, נחלות ומשקים במושבים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.