אחרי האקזיט: נדחה בעל מניות שביקש לשלם רק שליש ממס העשירים

אחד ממייסדי חברת פריימסנס שנמכרה לאפל ביצע פריסת מס לתשלום שקיבל (4.2 מיליון דולר) על פני 3 שנים. הוא טען שעליו לשלם את המס המיוחד להכנסות גבוהות רק על שנה אחת אך עמדתו נדחתה

בבית המשפט המחוזי בתל אביב נדחה לאחרונה ערעור שהגיש אחד ממייסדי חברת פרייסמנט - שנמכרה לענקית הטכנולוגיה אפל ב-2013 - על החלטת פקיד השומה למסות אותו על מלוא הרווח שצמח לו מהעסקה. בעל המניות פרס את רווח ההון שצמח לו ממכירת מניותיו לשנות המס 2010-2013 וטען כי עליו לשלם ״מס יסף״ (המוטל על בעלי הכנסות גבוהות) רק על החלק היחסי מהרווח המיוחס לשנת 2013. בית המשפט קבע שמטרת הפריסה במקרה זה היא טכנית ולא סוציאלית, והמס (2%) צריך לחול על מלוא הרווח.

מס יסף (המכונה גם מס עשירים) נחקק ב-2012 ומוטל על הכנסה חייבת של נישומים שמרוויחים מעל סכום מסוים בשנה. במקור הוא הועמד על שיעור של 2% והכנסות מעל 811,000 שקל בשנה, וכיום הוא עומד על שיעור של 3% לבעלי הכנסות של 647,640 שקל ומעלה.

עוד יש לציין כי על פי הוראות פקודת מס הכנסה ניתן לפרוס הכנסות מסוימות, כולל רווחי הון, על פני מספר שנים. 

בדצמבר 2013 נמכרה חברת הסטארט-אפ הישראלית פריימסנס לחברת אפל תמורת 345 מיליון דולר. במסגרת זו קיבל אחד ממייסדי הסטארט-אפ כ-4.2 מיליון דולר עבור מניותיו בחברה. 

בדו״ח השנתי ביצע בעל המניות פריסת מס במסגרתה פרס את הרווח שצמח לו ממכירת המניות לשנות המס 2010-2013.

בשלב זה נוצרה מחלוקת בין בעל המניות לבין פקיד השומה. 

בעל המניות טען כי עליו לשלם את מס היסף רק על חלקה היחסי של ההכנסה המיוחסת לו בעקבות הפריסה לשנת 2013 בלבד. 

הוא נימק את עמדתו בכך שמס היסף קובע מדרגת מס נוספת ואינו מס חדש. לפיכך, לשיטתו, גם 'בפריסה טכנית' בעת חישוב המס החל על חלק רווח ההון שנפרס ומיוחס לשנה זו או אחרת, יש לחשב את המס בהתאם למדרגות המס באותה שנה. כך, בשנות פריסה שלא קיימת מדרגת מס מכוח מס היסף אין לחייב במס זה.

בעל המניות ציין כי מאחר ובשנות המס 2010-2012 טרם נקבעה מדרגת מס היסף אין להוסיף בעת פריסה את מס היסף בשנים אלו. 

פקיד השומה טען מנגד כי המס צריך לחול על מלוא רווח ההון שנוצר לו בעקבות המכירה. לדבריו, אין מדובר במדרגת מס נוספת אלא במס מיוחד ופרשנות המערער מסכלת את כוונת המחוקק להטיל מס מיוחד על בעלי הכנסות גבוהות.

הכנסה מכל המקורות 

השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי בתל אביב סקר את לשון החוק וההיסטוריה החקיקתית של מס היסף. הוא קבע כי מדובר במס מיוחד כעמדת פקיד השומה ולא במדרגת מס כטענת המערער.

״הסעיף מהווה מעשה חקיקה המבקש ליצור הסדר שלם וייחודי הקובע מס נוסף על כלל הרווחים שהתקבלו בשנת המס למי שהכנסתו החייבת באותה שנה מכלל המקורות עלתה על הסף הקבוע בסעיף״, הבהיר השופט.

הוא ציין כי הפרשנות הנכונה של החוק היא שהפריסה מותרת לצורך חישוב ההכנסה החייבת במס יסף רק לגבי הכנסה בעלת גוון סוציאלי (כגון הפרשי שכר, דמי פדיון חופשה, מענק שהתקבל עקב פרישה או מוות), ולא הכנסה הונית. 

בנסיבות אלה דחה השופט את הערעור.

לא ניתן צו להוצאות.  

• ב״כ המערער: עו"ד כדר משה, עו"ד אמנון סמרה
• ב״כ המשיב: עו"ד נעה אלשיך מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין