האיש הציג בבית המשפט סרטונים בהם נראית האישה תוקפת אותו במספר מקרים. היא טענה שהדברים אירעו במסגרת סכסוך גירושים קשה אך חויבה לפצותו על העלבון והפגיעה בכבוד
שופטת בית משפט למשפחה בתל אביב, אסתר ז'יטניצקי רקובר, הכריעה לאחרונה בתביעת נזיקין שהגיש בעל נגד אשתו בגין מספר אירועי תקיפה. הבעל הציג כראייה סרטונים מארבעה אירועים שונים בהם נקטה האישה באלימות פיזית ומילולית נגדו. בנוסף הוא תבע פיצוי בגין לשון הרע בשל תלונת שווא שהגישה האישה נגדו במשטרה. האישה טענה כי הדברים נעשו באופן הדדי על רקע סכסוך הגירושים הקשה ביניהם, אך השופטת הבהירה שהדבר לא מצדיק פגיעה בגופו ובכבודו של בן זוג. היא חויבה לפצות על הביזוי וההשפלה שבכל אחד מאירועי התקיפה ובגין לשון הרע בתלונות השווא.
הצדדים נישאו בשנת 2013 ולהם שני ילדים קטנים בני 9 ו-7. בתביעה שהגיש התובע, הוא ביקש לחייב את אשתו בפיצוי בגין מספר אירועי אלימות שאירעו במהלך שנות נישואיהם ועד הגשת התביעה בינואר 2018. הוא הציג ארבעה סרטונים ממצלמה שהציב בדירתם המשותפת בהם נראית האישה זורקת לעברו חפצים, מאיימת עליו ומוציאה אותו מהבית, ותוקפת אותו בזמן שבן משפחה אחר מנסה לעצור בעדה.
בגין שניים מהאירועים הוגש נגד האישה כתב אישום פלילי והיא הורשעה לפי הודאתה בתקיפת בן זוג במסגרת הסדר טיעון.
התובע תבע פיצוי בגין עוולת התקיפה בגובה 500,000 שקל בשל התעללות פיזית ונפשית, ו-500,000 שקל נוספים בגין לשון הרע בשל תלונת שווא שהגישה הנתבעת נגדו במשטרה ופרסומים שקריים אודותיו, לטענתו, באסיפת הורים בגן של הילדים ובמסרון לחבר שלו.
הנתבעת הכחישה את הטענות לאלימות מצדה וטענה להגנתה שבין הצדדים התנהל סכסוך גירושים קשה במהלכו הוטחו מילים קשות באופן הדדי. לדבריה, התובע לא סייע בגידול הילדים, התנהג כלפיה באופן בלתי הולם וגרם לה לאבד עשתונות. לטענתה התלונה במשטרה נעשתה בתום לב.
פגיעה קשה יותר בכבוד
השופטת ז'יטניצקי רקובר קיבלה את התביעה חלקית. היא קבעה שהאירועים שנצפו בסרטונים שהציג התובע נכנסים לגדר עוולת התקיפה. השופטת הסבירה שלפי הפסיקה יש להשתמש בזהירות בעוולות נזיקיות בתוך המשפחה, אך מקרה זה מצדיק תביעה ופיצוי הולם על מנת למגר את תופעת האלימות במשפחה.
בעניין זה היא ציינה שבאלימות מצד בן זוג יש פגיעה קשה יותר בכבוד בהשוואה לאירוע זהה המתרחש בין שני אנשים זרים.
נקבע כי התובע לא הוכיח שנגרם לו נזק כספי כלשהו, אך על התבעת לפצותו על הביזוי וההשפלה שחש בגין כל אחד מארבעת האירועים בסך של 30,000 שקל ובסכום כולל של 120,000 שקל.
עוד קיבלה השופטת את הטענה שהתלונה במשטרה הייתה תלונת שווא ומדובר בפרסום משפיל ומבזה שמהווה לשון הרע. בעניין זה היא קבעה שהתלונה לא נעשתה בתום לב שכן הנתבעת ידעה שהיא זאת שתקפה את התובע ולא ההיפך, והיא לא יכולה לטעון שהאמינה בטעות כי הותקפה. בנוסף בתיק הפלילי שהוגש נגדה היא הודתה בתקיפות והורשעה.
בגין התלונה היא חויבה לשלם לתובע פיצוי של 20,000 שקל.
לעומת זאת, טענת התובע ללשון הרע בשל מסרון ששלחה התובעת לחבר שלו ודברים שאמרה עליו באסיפת הורים בגן הילדים נדחתה. נקבע שאומנם מדובר בדברים שאין מקום לומר אותם אך הם לא בבחינת לשון הרע.
הנתבעת חויבה בהוצאות בסך 10,000 שקל.
לקריאת פסק הדין בתיק 30424-01-18
- ב"כ התובע: עו"ד ענבר שנהב
- ב"כ הנתבעת: לא צויין
עו"ד מאיה רוטנברג עוסק/ת ב- גירושין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין