לבנות הזוג לשעבר ילד משותף שנולד מתרומת זרע. ילד נוסף נולד מאותו תורם אך מאחר שהן נפרדו לפני לידתו, בקשת האם הלא ביולוגית לקבל מבית המשפט הכרה נדחתה
השופטת הילה גורביץ עובדיה הכריעה לאחרונה בסכסוך קשה בין בנות זוג לשעבר. השתיים מגדלות יחד ילד משותף שאומץ על ידי האם הלא ביולוגית. הן החליטו להביא לעולם ילד נוסף אך כמה חודשים לפני לידתו הן נפרדו. בקשת בת הזוג ללא הקשר הגנטי להכיר בה כאמו של הקטין נדחתה. השופטת קבעה שלא ניתן להכיר בהורות מכוח "זיקה לזיקה" כשבזמן הלידה השתיים כבר היו פרודות.
התובעת סיפרה שהכירה את הנתבעת ב-2009 והן ערכו ב-2010 טקס נישואים פרטי. ב-2011 הם החליטו להרחיב את התא המשפחתי. הוסכם כי הנתבעת תהרה והן רכשו מספר מנות של תרומת זרע מתורם אנונימי באמצעות בנק הזרע. הנתבעת החלה טיפולי פוריות והיא ליוותה אותה בכל הטיפולים.
ב-2012 נולד בנם הבכור, הן גידלו אותו יחד ובהמשך הוא אומץ על ידה רשמית. בין לבין, בשל בעיה גניקולוגית, נכרת רחמה של התובעת.
ב-2014 הן החלו טיפולי הפרייה נוספים מאותן תרומות שנרכשו שלוש שנים קודם לכן. ביולי 2015 הרתה הנתבעת. כארבעה חודשים לפני הלידה, כשבנם הבכור בן 3.5, הן נפרדו.
התובעת ציינה כי הנתבעת סירבה לאפשר לה קשר עם הבן הצעיר, והיא פגשה בו רק כשהיה בן שנתיים. מאז, הפגישות ביניהם מתקיימות במרכז קשר בנוכחות הנתבעת. היא הוסיפה כי הנתבעת עושה הכל כדי לסכל את המפגשים.
לטענתה, יש להוציא צו הורות פסיקתי הקובע שהיא אם הקטין. היא הדגישה שהבחירה להרות הייתה משותפת והיא ליוותה את הנתבעת לטיפול ההזרעה שהוביל להיריון.
עוד לטענתה, טובת הקטין ואחיו הגדול כי יהיו בחייהם שתי דמויות הוריות וכי לא יהיה הבדל ביניהם מבחינה זו.
הנתבעת, האם הביולוגית, התנגדה לבקשה. לדבריה, זמן קצר לאחר תחילת הקשר הזוגי ביניהן הביעה התובעת סלידה מהבאת ילדים לעולם, והיא הרתה חרף ניסיונות התובעת להשהות את טיפולי ההפריה.
האם הביולוגית הוסיפה כי התובעת לא רצתה קשר עם הבן הצעיר לאחר לידתו ורק כשביקשה צו אימוץ לגבי הבכור העלתה את הדרישה להכיר בה כאמו של הצעיר.
מדרון מתגלגל
השופטת הילה גורביץ עובדיה מבית המשפט למשפחה בחיפה הבהירה כי ההורות לה טוענת התובעת היא "הורות מתוקף זיקה לזיקה", כלומר, מכוח קשר הזוגיות עם בעלת הזיקה הגנטית לילד.
עוד הבהירה השופטת כי יש להבחין בין מקרה בו הזוגיות הייתה קיימת במועד הלידה, לבין מקרה בו הזוגיות לא הייתה קיימת במועד הלידה. מאחר שהצדדים נפרדו טרם הלידה, לא נוצרה ביחס לתובעת הורות משפטית וגם לא הורות פסיכולוגית.
זאת ועוד, התובעת השתהתה בהסדרת מעמדה ביחס לקטין למשך זמן משמעותי ללא סיבה מוצדקת.
השופטת הוסיפה כי לא ניתן לקבוע הורות מתוקף זיקה לזיקה בשל אחאות או בשל טובת הקטין שכן אחרת "אנו מותחים את המודלים ויוצרים מדרון מתגלגל". "בצדק נשאלה על ידי הנתבעת השאלה מה יהא דינו של קטין שלישי אם יוולד לנתבעת מאותה תרומת זרע? היכן עובר קו הגבול?", כתבה.
בנוסף קבעה השופטת שהקטין חי במציאות ללא נוכחות התובעת. אמנם את המציאות יצרה הנתבעת, שהתנגדה לקשר, אך כיום החזרת הגלגל אחורה עלולה ליצור עבורו כאב, כעס, פיצול וקונפליקט נאמנות.
לא ניתן צו להוצאות.
לפסק הדין המלא: תמ"ש 29592-03-19
- ב"כ התובעת: עו"ד עירא הדר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד מתן חודורוב
- ב"כ היועמ"ש: עו"ד נסרין נאסראלדין נאשף
עו"ד לילך אהל מסנר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין