שכנים הסכימו לבניית פרגולה – ואז ביקשו להרוס אותה

בית המשפט קיבל את התביעה לאחר שמצא כי בפועל לא מדובר בפרגולה אלא בבנייה רחבת היקף של עשרות מטרים שמחייבת היתר

בית משפט השלום בעכו קיבל לאחרונה תביעה שהגישו דיירים בבניין בנהריה נגד שכניהם, להריסת תוספת בנייה שביצעו האחרונים בדירתם. לטענת התובעים, השכנים שבקומה מתחתם הקימו פרגולה שפוגעת בנוף הנשקף מדירתם באופן המהווה הסגת גבול. הנתבעים התגוננו בטענה שקיבלו את הסכמת התובעים לבנייה, אך השופטת פרחה ג'ובראן מילר קבעה שלא מדובר בהסכמה אמיתית ומכל מקום מדובר בבנייה רחבת ידיים המחייבת היתר בנייה, אותו הנתבעים לא קיבלו. היא חייבה אותם להשיב את המצב לקדמותו תוך 45 ימים והשיתה עליהם הוצאות משפט.

הבניין המדובר נמצא ברחוב השקד שבעיר החוף הצפונית, וכולל 66 דירות. דירת הנתבעים ממוקמת בקומת הקרקע ודירת התובעים נמצאת בקומה שמעליה. לטענת התובעים בפברואר אשתקד הקימו הנתבעים פרגולה בחצר ביתם והצמידו אותה לקורות בטון שהן חלק מדירת התובעים.

במסגרת התביעה, שהוגשה כחודשיים לאחר הבנייה, טענו התובעים כי הבנייה נעשתה ללא היתר ובאופן שמכער את המראה הנשקף מדירתם ואליה. לשיטת התובעים הבנייה נעשתה תוך הסגת גבול ופוגת בערך של דירתם, וגם הסרת הבנייה צפויה להותיר נזקים גלויים לעין בקירות החיצוניים.

בנסיבות אלה עתרו התובעים להסיר את הפרגולה ולפצות אותם ב-50,000 שקל בשל עוגמת הנפש שנגרמה להם.

מנגד טענו הנתבעים כי פנו לעירייה ונאמר להם שאין צורך בהיתר בנייה ושעליהם רק לקבל את הסכמת השכנים מלמעלה (התובעים), והם קיבלו את הסכמתם.

הנתבעים כפרו בטענת התובעים בדבר הסגת גבול ופגיעה בנוף. לשיטתם, התנגדות התובעים לבנייה נגועה בחוסר תום לב ויש לדחות את התביעה.

חריגה של 15 ס"מ

תחילה קבעה השופטת ג'ובראן מילר כי הנתבעים לא באמת הסכימו לבנייה שבוצעה בפועל. היא ציינה כי ביום הבנייה התקשר הנתבע לתובע – שהיה אז בעבודה – וסיפר לו שהפרופיל של הפרגולה גבוה יותר מהמתוכנן ב-15 ס"מ.

מתמלול השיחה עולה שהנתבע הבטיח לתובע כי חרף החריגה בבנייה הפרגולה תיראה "יפה יפה" ובתגובה השיב לו האחרון במילה אחת: "טוב".

השופטת נימקה כי התרשמה שלתובעים היו כוונות טובות והם אכן הסכימו בהתחלה לבנייה, אך הסכמתם ניתנה למצב שונה מהתוצאה הסופית. 

"הבנייה שבוצעה איננה פרגולה ואיננה דומה לבנייה שבוצעה של ידי השכן שליד. מדובר בבנייה רחבת היקף של עשרות מטרים, הכוללת בנייה נוספת בתוך שטח הרכוש המשותף פנימה, סגורה מכל צדדיה ויוצרת מרחב מחייה כחלק מהדירה.", כתבה השופטת.

כך, מעדות הנתבע עלה שהוא לא הסתפק בבנייה הפרגולה (אותה כינתה השופטת "סככה"), וסגר את השטח באמצעות בלוקים".

השופטת קבעה שמדובר בתוספת בנייה לכל דבר ועניין, הדורשת היתר בנייה והסכמת כלל הדיירים בבניין כמתחייב מחוק המקרקעין. היא ציינה שהבנייה אמנם נעשתה בשטח שמוצמד לחצר הנתבעים, אולם לדבריה "אין בכך הרשאה אוטומטית לבנייה, לבטח בהעדר היתר בנייה ובהעדר הסכמה להצמדת הבנייה לקירות החיצוניים של הבניין."

בסופו של יום השופטת הורתה לנתבעים להרוס את הסככה תוך 45 ימים. בנוסף הם חויבו לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקל.

• ב"כ התובעים: עו"ד וסאם עזאם
• ב"כ הנתבעים: עו"ד גיא יעקב

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין