האב נפצע אנושות בפיגוע והאחות שטיפלה בו נישאה לבנו. לימים הוא העניק להם כספים לצורך רכישת בית. טענתו כי מדובר היה בהלוואה ועל השניים להשיב את הסכומים התקבלה
השופטת עידית בן-דב ג'וליאן קיבלה לאחרונה תביעה שהגיש אדם נגד בנו וכלתו לשעבר. במוקד המחלוקת עמדו מאות אלפי שקלים שהעביר האב לבני הזוג לצורך רכישה ושיפוץ של בית. הכלה טענה כי הסכומים ניתנו במתנה אך השופטת קיבלה את טענת התובע כי מדובר היה בהלוואה. השניים חויבו לשלם לאב 2,019,250 שקל.
התובע נפגע אנושות בפיגוע טרור והתאלמן מאשתו שנרצחה בפיגוע. הוא אושפז בבית חולים שם הכיר בנו את האחות שטיפלה בו. השניים נישאו ב-2003 ונולדו להם שתי בנות.
לאחר נישואיהם אפשר האב לבני הזוג לגור בדירה בבעלותו, ללא תשלום, והם גרו בה 11 שנה.
ב-2004 רכשו בני הזוג בית בסיוע האב והוא נרשם על שם שניהם בחלקים שווים. לאחר כ-10 שנים הם עברו לגור בו.
אלא שב-2016 פרץ משבר בנישואיהם והם הפרידו מגורים ב-2017.
במשך שנות נישואי בני הזוג, האב תמך וסייע להם כלכלית רבות. כך למשל, הוא מימן את חתונתם, נהג להעביר להם מדי חודש 3,000-6,000 שקל, מימן לאישה לימודים אקדמאים ועוד.
במסגרת התביעה דרש האב מבני הזוג להשיב לו את הכספים שנתן לרכישת הבית. האב סיפר כי בשנת 2003 הנתבעים פנו אליו בבקשה למתן הלוואה לצורך רכישת הבית, והוא הבהיר להם כי אין באפשרותו לסייע להם מעבר למה שהוא עושה. הם הציגו לו תכנית להחזר ההלוואה, לפיה הנכס יושכר ודמי השכירות ביחד עם קרנות השתלמות וחסכונות של הנתבעת יועברו לידיו.
הוא ציין כי העביר לנתבעים 1,666,595 שקל לצורך הרכישה, ובנוסף, בשנים 2014-2016 הוא הלווה להם 408,666 שקל לצורך שיפוץ הנכס. לדבריו, הנתבעים החזירו לו 912,500 בלבד והפסיקו לשלם לאחר שהשוכרים שהיו בנכס עזבו. לשיטתו, לאחר קיזוז החזר תשלומי ההלוואה, הנתבעים חייבים לו 1,162,761 שקל, שהם 2,543,219 שקל בצירוף ריבית והצמדה נכון למועד הגשת התביעה.
הבן טען כי בני הזוג חייבים לאב סך של מיליון שקל בגין ההלוואות שנתן.
האישה טענה כי הכספים שהלווה להם האב לצורך רכישת הבית הושבו לו במלואם, ואילו הכספים שהעניק לצורך שיפוץ הבית והחזר המשכנתה ניתנו על ידו במתנה.
סיוע שוטף
השופטת עידית בן-דב ג'וליאן מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה כתבה כי התובע הוכיח שהכספים שהעניק לנתבעים בכל הקשור לבית ניתנו להם כהלוואה. היא גם התרשמה שהנתבעים הפסיקו להחזיר את ההלוואות מכיוון שפסקו דמי השכירות מהנכס, ולא מכיוון שנפרעו מלוא כספי ההלוואה.
עוד היא ציינה כי מקורותיו של האב והצורך להבטיח את עתידו לא אפשרו לו לתת מתנות כספיות בשווי מיליוני שקלים, אלא כהלוואות שיושבו לידיו. התובע בעל 100% נכות צמיתה, והעובדה שהסכומים שהועברו לנתבעים הוצאו מקופות גמל, פיקדונות, קרנות השתלמות וביטוחים של אשתו המנוחה שנועדו לספק לו רשת ביטחון ולשמש לו לעת זקנה, תומכת בגרסתו שכוונתו הייתה לתת את הכספים כהלוואה.
בנוסף כתבה השופטת שהנתבעת לא שכנעה שהכספים שניתנו ב-2014-2016 לצורך שיפוץ הנכס הועברו כמתנה.
בסופו של דבר, למעט סכום של 300,000 שקל, קיבלה השופטת את התביעה במלואה וחייבה את הנתבעים לשלם לתובע 2,019,250 שקל.
כל אחד מהנתבעים חויב לשלם לאב גם הוצאות ושכ״ט עו״ד בסכום של 40,000 שקל (סה״כ 80,000 שקל).
- ב״כ התובע: עו"ד רביב תירם
- ב״כ הנתבע: עו״ד יוגב לוי
- ב״כ הנתבעת: עו״ד נסים שלם
עו״ד ספיר בן אליהו
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין