לנפגע נגרמו שברים בגולגולת ובצלעות, אך השופט קבע שתוצאות התאונה לא בהכרח מעידות על מידת הרשלנות
השופט אהרן האוזרמן מבית המשפט לתעבורה בבת ים גזר 150 שעות של"צ ו-3 חודשי פסילה על נהג שאיבד שליטה על רכבו ופצע הולך רגל על המדרכה. עמדת המדינה כי מדובר ברשלנות חמורה שמצדיקה פסילה ממושכת ואף מאסר בפועל או בעבודות שירות נדחתה.
לפני כשנתיים נהג הנאשם ברחוב הרא"ה ברמת גן, כשלפתע סטה ימינה, איבד שליטה על רכבו, עלה על המדרכה ופגע בהולך רגל כבן 33. הולך הרגל נפל ונגרמו לו חבלת ראש, שבר בעצם הגולגולת, שבר בצלע וחבלות פנימיות, והוא אושפז בבית החולים ל-8 ימים.
גם הנאשם עצמו נחבל ואושפז, רכבו ניזוק, ונגרם נזק למעקה בטיחות שבו התנגש. רשיונו נשלל במקום מנהלית ל-60 יום ולאחר מכן הוחזר לו. לאחר שהודה במיוחס לו והורשע, הצדדים טענו לעונש.
המדינה הדגישה כי מדובר בנסיבות קשות. לשיטתה מדובר ברשלנות ברף בינוני-גבוה והענישה המקובלת במקרים דומים כוללת מאסר בפועל או בעבודות שירות. בנוסף עתרה המאשימה לפסילה בפועל שלא תפחת מ-3 שנים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס "מרתיעים". ב"כ המדינה ציין כי הולך הרגל הנפגע מסר שאינו מעוניין להתייצב לדיון והוא סומך על בית המשפט בנוגע לענישת הנאשם.
מנגד, ההגנה טענה כי בהתחשב בכך שהתאונה אירעה במהירות נמוכה והיא תוצאה של חוסר תשומת לב רגעית, רף הרשלנות נמוך. הסנגורית הפנתה למצבו האישי והמשפחתי של הנאשם וביקשה להעדיף את שיקומו. בנוסף היא הציגה פסיקה שלפיה מתחם הענישה המתאים במקרה זה כולל שירות לתועלת הציבור (של"צ) ו-6 חודשי פסילה, וטענה שהמקרה אינו מצדיק מאסר או עבודות שירות.
עוד צוין כי הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1965 ובעשור האחרון ביצע רק עבירה אחת שאינה חמורה.
מודה ועוזב ירוחם
השופט האוזרמן ציין שכשמדובר בתאונת דרכים שנגרמה בשל רשלנות "רגעית" על ידי נהג "נורמטיבי" והסתיימה בחבלה של ממש, נקבע בפסיקה שהתוצאה היא במידה רבה מקרית. כלומר, תאונה יכולה להסתיים בחבלה קלה או בשברים – ללא קשר למידת הרשלנות של הנהג. לכן, החבלה של הנפגע היא רק אחד מתוך מספר שיקולים לעונש כגון מידת ההתרשלות של הנהג, ותק הנהיגה והעבר התעבורתי שלו, שיקולי שיקום ונסיבות אישיות.
השופט סקר את מדיניות הענישה במקרים דומים ומצא שבמקרים חמורים יותר נפסקו עונשי פסילה של מספר שנים בנוסף לעונשי מאסר, ובמקרים הקלים נפסקו עונשי פסילה למספר חודשים בלבד. מסקנתו הייתה שמתחם הענישה נע בין 6 ל-18 חודשי פסילה בפועל; בין צו של"צ למאסר בעבודות שרות; בין מאסר מותנה להתחייבות כספית להימנע מביצוע העבירות; וכן קנס כספי ופסילה על תנאי.
בתסקיר שערך שרות המבחן צוין כי הנאשם בן 79, נשוי ואב לשני ילדים, אחד מהם מתמודד נפש בתפקוד ירוד שמתגורר עם הנאשם. גם רעיית הנאשם בת 85 ובמצב סיעודי שמצריך טיפול והשגחה צמודים.
השופט ציין כי מדובר בנסיבות משפחתיות ואישיות קשות וחריגות המצדיקות לקבוע את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם הענישה. הוא הוסיף כי שוכנע שהתאונה היא תוצאה של היסח הדעת ולא של פזיזות או נהיגה רשלנית, ושהודאת הנאשם באשמה וחרטתו הכנה מלמדים כי הפיק את הלקח, בבחינת "מודה ועוזב ירוחם".
לאור זאת נקבע שהנאשם יבצע של"צ בהיקף של 150 שעות במרכז יום לקשיש ו-3 חודשי פסילה בפועל לאחר ניכוי הפסילה המנהלית. בנוסף הוטלו עליו מאסר ופסילה על תנאי, והתחייבות בסך 3,000 שקל שלא לבצע עבירה דומה במשך 3 שנים.
- ב"כ המאשימה: אסף שאואט, מתמחה
- ב"כ הנאשם: עו"ד יהודית לוונטל
עו"ד סופי גרניט
עוסק/ת ב-
תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין