חודשים ספורים אחרי שחתמה על הסכם גירושין ביקשה האישה לבטלו בטענה שנכנעה ללחצים ולאיומים מצד בעלה. אלא שבמהלך המשפט התגלה שהאישה, עורכת דין במקצועה, ידעה היטב על מה היא חותמת.
הגילוי שאשתו, עורכת דין מצליחה, מנהלת רומן עם עמית מהעבודה ערער את הבעל ואת מערכת היחסים עד כדי-כך שבדצמבר 2012 הוא הגיש תביעת שלום בית או גירושין לבית הדין הרבני, אליה כרך את עניין המזונות והרכוש.
לייעוץ בסוגיות של גירושין
עורך דין דיני משפחה
מיד לאחר מכן החלו בני הזוג לנהל משא ומתן ובחלוף ארבעה חודשים אישר בית המשפט למשפחה הסכם שהגישו לו.
אבל בחלוף ארבעה חודשים, תבעה האישה את ביטול ההסכם. בתביעה, שהגישה באמצעות עו"ד ציון סמוכה, היא טענה כי חתמה על ההסכם תחת לחוץ ואיומים מצד בעלה.
היא טענה שבעלה איים לפרסם חומרים החושפים את הרומן שלה ברבים ולהרוס את חייה, וכך היא נאלצה לחתום על הסכם עושק ומקפח. ולא רק זה, אלא שלמרות התחייבותו המפורשת שלא לפרסם את הידוע לו על הרומן, הוא עשה זאת – סיפר על הרומן לאשתו של אותו בחור וגרם לפיטוריו.
הבעל הציג סיפור אחר לגמרי ותבע את אכיפת ההסכם. עו"ד הילה בורנשטיין טענה בשמו כי בעוד שהבעל קיווה לאורך כל הדרך לחזור לשלום בית, מטרת ההסכם מבחינת התובעת הייתה לגרום לסגירת התיק בבית הדין הרבני, פן ייחשפו שם מעשיה.
בהקשר זה הבעל סיפר כי מיד לאחר שסגר שם את התיק התובעת הודיעה לו ש"פנתה ל"עו"ד בן זונה" ש"יקרע לו את התחת".
עוד נטען כי התובעת היא עורכת דין ותיקה וממולחת שיודעת היטב מה המשמעות של ההסכם ויותר מזה, היא זו שניסחה את הטיוטה הראשונית והתעקשה על שינויים אחרי שהתייעצה עם עורכי דין. הבעל הציג עשרות תכתובות מייל המעידות על כך.
בנוסף, העובדה שארכו ארבעה חודשים והליך גישור עד שההסכם נחתם מעידה על כך שלא הופעל על התובעת לחץ ושהתנאים שלו מקפחים אותה. נטען גם כי היא לא יכולה לטעון שעשקו אותה אחרי שבמעמד אישור ההסכם הצהירה בפה מלא שחתמה על ההסכם ברצון ובהסכמה חופשית, בהיותה מודעת היטב למשמעות הצהרותיה.
הנתבע גם הכחיש כל קשר לאיומים כלשהם או לחשיפת הרומן.
לא תמונה של אדם לחוץ או מפוחד
השופטת ד"ר ורדה בן שחר קבעה כי האישה לא הצליחה להוכיח אף אחת מטענותיה: לא שהופעלו עליה לחצים, לא שהוטעתה ולא שנעשקה.
השופטת הצביעה על התקופה שארך המשא ומתן, כאשר התובעת והנתבע נעזרים בעורכי דין ואף במגשר, והתובעת עורכת בהסכם אינספור שינויים.
השופטת ציטטה הודעות דוא"ל רבות שמעידות על כך שהתובעת שלטה ביד רמה על תוכן ההסכם וסיכמה כי "התמונה המתקבלת איננה של אדם לחוץ מפוחד שאיננו מתייעץ ובודק, נהפוך הוא".
טענות האיומים והכפייה גם הן לא הרשימו את השופטת, שגילתה כי ה'איומים' הנטענים שבעלה יחשוף את הרומן (שלטעמה כלל אינם איומים בהתחשב בכך שמדובר בבעל נבגד), התבצעו שלושה חודשים לאחר שההסכם כבר אושר.
כפי שטען הנתבע, פסקה השופטת לבסוף, התובעת רצתה לסיים עם ההסכם כדי למנוע את הדיון ברבני כיוון שפחדה מפני החומר ה"מפליל" על אודות הרומן שניהלה מחוץ לנישואין.
כך שבסיכומו של דבר, הבעל זכה באכיפת ההסכם ובהוצאות משפט של 35 אלף שקל שהתובעת תצטרך לשלם לו.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין