מאת: עו"ד ניר יסלוביץ'
להחלטה בעניין פלוני נ' מדינת ישראל
כ-15 שנה לאחר שהורשע ברצח גרושתו וחמותו לשעבר, ביקש א' מבית המשפט העליון לקיים משפט חוזר ולהפחית את עונשו. האיש טען, שהוא סבל מהפרעה פוסט-טראומתית בעת ביצוע המעשים בשל השתתפות במלחמת יום הכיפורים.
א' הורשע ברציחות ב-1999 בידי ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב ונגזרו עליו שני מאסרי עולם. בעוד שנמצא כי ירה בעורפה של חמותו, נסיבות רצח גרושתו אינן ידועות עד היום וגופתה לא נמצאה. לאחר שביצע מעשים אלו, לקח האיש את בנם המשותף ונסע אתו לשווייץ, שם התגורר עמו תחת זהות בדויה, עד שנלכד.
במשפטו הוא הורשע בביצוע מעשי הרצח על סמך ראיות נסיבתיות, ואף שהתעקש כי מעולם לא ביצע את המעשים. ערעור שהגיש לביהמ"ש העליון נדחה.
ביוני 2013 החליט הנשיא פרס בהסכמת שרת המשפטים לבני לקצוב את עונשו של הנאשם ל-40 שנה על התנהגות טובה.
האיש, שכאמור הכחיש לאורך משפטו את מעורבותו ברציחות, טען בבקשה למשפט חוזר שהגיש לביהמ"ש העליון לאחרונה שמטרתה הפחתת עונשו, כי אובחן לפני מספר שנים כסובל מהפרעה פוסט-טראומתית ופרנואידית בעקבות מלחמת יום כיפור, ולכן לא היה מודע למעשיו. כלומר, לפתע הוא הודה במעשים וטען שהוא סבר באותה שעה שהוא מציל את בנו מסכנת חיים.
המדינה התנגדה לבקשה. בין היתר היא טענה שגם אם מצבו הנפשי של המבקש קשה, ממילא הדבר לא יוביל לקיצור משמעותי בעונשו, לנוכח קציבתו.
עוד טענה שלא הוכח קשר סיבתי בין מצבו הנפשי לביצוע הרציחות או שלא הבין את מעשיו באותה תקופה.
איך נדע מה היה מצבו הנפשי בעת ביצוע הרציחות?
השופט אליקים רובינשטיין ציין שניתן להפחית בעונשו של רוצח אם תחושת הצדק לא מתיישבת עם גזירת עונש מאסר עולם, בשל מצבו הנפשי בעת ביצוע העבירה. עם זאת, כדי להורות על משפט חוזר בסוגיה זו, על המבקש להביא ראיות חדשות שיכולות להביא לשינוי משמעותי בעונש שהוטל עליו.
אלא שהעלאת טענות בדבר מצבו הנפשי של המבקש כ-18 שנה לאחר ביצוע המעשים מעלה קושי ממשי, בפרט כשלאורך כל הדרך כפר המבקש בביצוע העבירות.
לפי השופט, המבקש "ירה לעצמו ברגל" כשעמד על כפירתו ומנע מבית המשפט מלברר את מצבו הנפשי. כיום, קשה מאד להשתכנע בדבר קיומו של קשר סיבתי בין מעשיו לבין ההפרעות הנפשיות שלו, גם אם הוא באמת סובל מהן.
מי יודע היום אם הבעיות הללו היו חמורות בעת ביצוע הרציחות או כי מצבו הנפשי מנע ממנו מלהבין את מהות מעשיו? תמה השופט.
השופט רובינשטיין הוסיף עוד, שגם אם המבקש היה זוכה במשפט החוזר, לא היה שינוי משמעותי בעונשו לנוכח קציבתו בידי הנשיא, ומשכך - יש לדחות את בקשתו.
לפי השופט רובינשטיין, גם נאשם שמודה בביצוע העבירה אך עותר להקלה בעונשו יכול להגיש בקשה למשפט חוזר. כלומר - לא רק נאשם שטוען כי הורשע על אף שהוא חף פשע. בשורה משמחת זו פותחת בפני נאשמים רבים את הדלת להקלה בעונש באמצעות הצגת ראיות חדשות.
עם זאת, השופט צודק: רק במקרים בהם מוגשות חוות דעת בעלות משקל סגולי ממשי, שיש ביכולתן כדי לשנות את תוצאות המשפט, ניתן יהיה להורות על קיום משפט חוזר.
כמו כן, ה"זגזוג" בגרסתו של המבקש, שלפתע הודה שביצע את העבירות אך לא היה כשיר לעמוד לדין, הוביל גם הוא לדחיית בקשתו - אדם שמבקש קיומו של משפט חוזר צריך לדבוק בגרסה אחידה לאורך כל הדרך.
להחלטה בעניין פלוני נ' מדינת ישראל
* עו"ד ניר יסלוביץ' עוסק בתחום הפלילי ובבקשות למשפטים חוזרים
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין