ביקש למנוע מגרושתו את הכתובה כי "לא טבלה במקווה"

באחרונה קבע בית הדין הרבני שעל האיש לשלם לגרושתו 180,000 שקל. הדיינים ציינו שאין עילה לשלול מהאישה את הכתובה מאחר שבני הזוג הסכימו לא להקפיד על דיני טהרה.  

בעל שהתגרש לאחרונה מאשתו ביקש מבית הדין הרבני בפתח תקווה לפטור אותו מתשלום כתובתה.

טענתו המרכזית הייתה שבזמן נישואיהם גרושתו לא הקפידה על טבילה במקווה. הוא הוסיף שהיא נהגה לשתות ולעשן, מנהגים שלא היו מוכרים לו מבית הוריו. עוד לדבריו, אשתו קיימה קשרים עם גברים אחרים לפני הגירושין. להוכחת דבריו הוא ציין שאשתו התארסה זמן קצר לאחר שהתגרשו. הוא גם העלה טענות לאלימות מצדה כלפיו.

האישה ציירה תמונה שונה וטענה שביקשה לחיות חיים נורמליים אך בעלה התעלל בה נפשית מאחר שהתנהגותה חרגה מצורת החיים שראה בבית הוריו האדוקים. כך למשל, הוא אסר עליה לצאת עם חברות ומשפחה והטיח בה חשדות שווא.

באשר לטענות לגבי גברים אחרים, היא השיבה ששינתה את שמה ואת הסטטוס שלה בפייסבוק עוד לפני הגירושין עצמם, אך הכחישה שקיימה קשר עם גברים אחרים בתקופה זו.

עוד היא ציינה שלבעל לא הפריע שלא הלכה למקווה אחרי שנישאו והם אף קיימו יחסי אישות לפני הנישואין.

הבעל ענה שאמנם ידע שאשתו לא טובלת אך לא הייתה לו ברירה אלא לקיים עמה יחסים שכן לא רצה לבגוד בה.

אבסורד

אב בית הדין הרב יגאל לרר כתב שהבעל לא הוכיח אף אחת מטענותיו ונראה שהסיבה לגירושין הייתה שהאישה לא עמדה באמות המידה של הוריו.  

הדיין ציין שמחקירת הבעל עולה שהצדדים חיו חיי אישות מלאים כך שלא מדובר במצב של אישה "מורדת" שמפסידה כתובה.

הוא הוסיף שהבעל הודה שידע כי אשתו לא טבלה במקווה ובכל זאת הוא חי איתה חיי אישות מלאים. בנסיבות אלה, ששני הצדדים הסכימו שלא לשמור על טהרת המשפחה והבעל שיתף פעולה, אין עילה לשלול מהאישה את הכתובה.

הדיין הדגיש שרק במצבים בהם אישה "מכשילה" את בעלה ואומרת לו שהיא טובלת במקווה אך בפועל לא עושה כן יש עילה לשלילת כתובה.

לדבריו, אמנם מכתבי הרמב"ם ניתן ללמוד שלדעתו בכל מקרה יש לשלול מהאישה את כתובתה מכיוון שהיא עצמה ידעה שאינה מקפידה על דיני טהרה ועל מנת "שלא יצא חוטא נשכר". במקרה של שיתוף פעולה מצד הבעל הרמב"ם סבר שיש ליטול את דמי הכתובה מהבעל ולחלקם לעניים.

עם זאת, הדיין לרר ציין שפוסקים רבים אחרים הכריעו שאם הבעל ידע על כך שאשתו לא טבלה במקווה והסכים לחיי אישות בנידה, האישה לא מפסידה את הכתובה. ובכל מקרה, האישה כאן לא מרדה והכשילה את בעלה שכן כך נהגו שניהם עוד מתחילת הנישואין, והסיבה היחידה שהבעל מעלה זאת היום היא כדי לפטור את עצמו מתשלום הכתובה.

לבסוף הדיין ציין שקבלת טענות הבעל תוביל למצב אבסורדי שבו לא תהיה משמעות לכתובה ביחס לכל הזוגות שלא מקפידים על דיני טהרה.

הדיינים דוד בר שלטון ומנחם האגר הסכימו גם הם שאין מקום לשלילת הכתובה, ולפיכך הבעל חויב לשלם לאשתו את המגיע לה – 180 אלף שקל. לא נפסקו הוצאות נוספות.

• ב"כ התובע: עו"ד אורית טיקוצינסקי, טו"ר בנימין כהן וטו"ר יצחק ברקוביץ
• ב"כ הנתבעת: עו"ד דוד שבי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין