השופט חגי ברנר פסק באחרונה ששעבוד השטח במסגרת הסדר נושים מ-2014 שנועד להבטיח חוב בסך 81 מיליון שקל של קבוצת גמול נוגד הסכם עליו חתם יזם נדל״ן שנתיים קודם לכן מול חברת בת של הקבוצה.
״גמול יהוד״ היא חברה פרטית שבבעלותה שטח במזרח העיר יהוד. מדובר בחברת בת של חברת ״גמול השקעות״, חברה ציבורית העוסקת בנדל״ן בישראל ובחו״ל. לגמול השקעות הצטבר חוב של מעל 80 מיליון שקל מול מחזיקי אג״חים שלה וב-2014 היא הגיעה להסדר נושים עמם שבמסגרתו שעבדה את כל נכסי הקבוצה לטובתם, כולל אותו שטח ביהוד.
יזם נדל״ן הגיש בתחילת השנה שתי בקשות לבית המשפט המחוזי בתל אביב בהקשר זה. הוא סיפר שב-2012 חתם על הסכם מול גמול יהוד להקמת פרויקט נדל״ן בשטח. הוסכם שהוא יבנה 371 יחידות דיור ובתמורה יעביר לגמול יהוד חלק מהתמורות שיקבל מרוכשי הדירות. בסופו של דבר על פי ההסכם אמורה גמול יהוד להעביר ליזם את מלוא זכויותיה בשטחי הבנייה בקרקע.
בשל חששו של היזם שגמול יהוד תיקלע להליכי פירוק נוסף בהסכם סעיף שלפיו אם ימונה לה מפרק או יוצא לגביה צו הקפאת הליכים הקרקע תעבור מיידית על שמו בתמורה למתן ערבויות בנקאיות להבטחת העברת הסכומים המגיעים לה ממכירת הדירות.
בעקבות הסדר הנושים ביקש היזם לאכוף את הסעיף ולהעביר את השטח על שמו. לדבריו, פרויקט הבנייה נמצא כיום בשלבים ראשוניים והוא נתקל בקשיים בשיווק הדירות מאחר שזכויות הבעלות בקרקע רשומות עדיין על שמה של גמול יהוד.
לחילופין הוא ביקש להחריג את השטח מהשעבוד לטובת מחזיקי האג״חים של גמול השקעות.
הנאמן שייצג את מחזיקי האג״ח והכונס הרשמי התנגדו לבקשות וטענו שמדובר בניסיון פסול ואסור להשתלט על נכסיה של גמול יהוד בניגוד לעקרונות היסוד של דיני חדלות הפירעון. בכל מקרה לטענתם לא בשלו התנאים להפעלת הסעיף בהסכם המורה על העברה מיידית של השטח ליזם שכן לחברות הקבוצה לא מונה מפרק ולא ניתן לגביהן צו להקפאת הליכים.
היזם השיב שכוונת הצדדים הייתה להפעיל את הסעיף לא רק במצב של פירוק אלא גם בנסיבות אליהן נקלעה גמול יהוד. הוא הוסיף שמחזיקי האג״ח ידעו היטב על קיומו של ההסכם ופעלו בחוסר תום לב כשכללו בשעבוד גם על השטח שבמחלוקת.
סעיף לא חוקי
סגן נשיא בית המשפט המחוי בתל אביב, השופט חגי ברנר, דחה את בקשתו הראשונה של היזם. השופט ציין שעל פי לשון הסעיף תנאי מוקדם להפעלתו הוא שמונה לאחת החברות בקבוצת גמול מפרק או שניתן לגביהן צו להקפאת הליכים, מה שלא התקיים במקרה זה.
עוד לדבריו, הסעיף בהסכם אינו חוקי שכן מדובר בניסיון אסור לשדרג זכות חוזית לזכות קניינית במצב של חדלות פירעון, פעולה הסותרת את אחד מעקרונות היסוד של דיני חדלות הפירעון – שוויון בין הנושים.
השופט הבהיר שהעברת הזכויות בקרקע ליזם פירושה שגמול יהוד תבצע לאלתר את החיוב העיקרי והמרכזי המוטל עליה כלפיו ובכך תיפרד מנכס המקרקעין היחיד שלה, זאת בטרם מילא הוא את התחייבויותיו כלפיה.
עם זאת השופט קיבל את בקשתו החלופית של היזם והורה על מחיקת השעבוד על השטח, בין היתר, מאחר שהוא מנוגד להסכם מול היזם שקדם להסדר הנושים.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ המבקש: עו״ד מקרקעין ארז חבר, עו"ד רועי נירון
- ב״כ המשיבים: מפורט בהחלטה
עו"ד יוסף משעל
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין