ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע קיבל את ערעור הקיבוץ וקבע שהשבת התשלומים ששילמו ההורים עבור "פעילויות נוספות" של ילדיהם לא תהיה צודקת, מכיוון שהם למעשה נהנו מהפעילויות עליהן שילמו.
התביעה הוגשה, באמצעות עו"ד נדב ארגוב, לבית משפט השלום בבאר שבע על ידי הורים לילדים שלמדו בתשע"א בגן החובה שבקיבוץ ברור חיל שבנגב המערבי. שניים מההורים הם תושבי הקיבוץ, ואילו חמישה מהם השכירו בו דירות. לטענתם, הקיבוץ דרש מהם לשלם עבור שירותים נוספים לילדיהם בגן, מעבר לקבוע בחוק, ומבלי לתת להם אפשרות לבחור.
לייעוץ בדיני חינוך
פנו ל- עורך דין דיני חינוך
בפועל, שני התושבים התנגדו לשלם את תשלומי היתר ולא שלחו את בתם לגן בימי החופשה, אולם הקיבוץ רשם על שמם חוב, לכן הם ביקשו שביהמ"ש יקבע כי החיובים בטלים.
השוכרים לעומתם, סירבו בהתחלה לשלם, אולם בהמשך נשברו ושילמו הכל, ואף שלחו את ילדיהם להצטרף לפעילויות הנוספות. לטענתם, הקיבוץ לא חידש איתם את הסכמי השכירות בגלל המאבק שניהלו,, ולכן הם ביקשו פיצוי על הנזקים שנגרמו להם ולילדיהם כשנאלצו לעזוב.
הקיבוץ, באמצעות עוה"ד עומר כהן וגיל דגן, טען שהסכום הנוסף שדרש מההורים היה עבור "שירותי יתר" שהגן סיפק, בהם 10 שעות פעילות מעבר למחויב בחינוך הציבורי, הפעלת הגן בחופשות, ריבוי מטפלים ביחס למספר הילדים, ארבע ארוחות ביום ועוד.
עוד נטען כי זכותו של הקיבוץ לא לחדש את השכירות.
בית משפט השלום קיבל את התביעה ופסק פיצויים לטובת ההורים, על פגיעה באוטונומיה שלהם לבחור אם ליהנות מ"שירותי היתר" או לוותר עליהם. נקבע גם שלשוכרים מגיע פיצוי על אי חידוש השכירות מצד הקיבוץ, שכנראה היה מחדש אותה לולא מאבקם.
הקיבוץ ערער לביהמ"ש המחוזי בדצמבר 2014. לטענתו, יש לבטל את חיובו לשלם פיצויים מאחר שהתובעים בחרו לגור בקיבוץ, תוך הבנת משמעות החינוך הקיבוצי, לרבות שירותי היתר. יתרה מכך, השוכרים נהנו מהשירותים, ואם הקיבוץ יחויב בשוויים, ייווצרו לו הפסדים על הוצאות שכבר הוציא.
בנוגע לחידוש השכירות, הקיבוץ שב והדגיש שאינו מחויב לחדש אותה, ובכל מקרה היא הוגבלה לחמש שנים, כך שהשוכרים לא יכלו להסתמך עליה.
ההורים הגישו ערעור נגדי וביקשו להגדיל את סכומי הפיצויים שנפסקו לטובתם.
אפשרות הבחירה
השופט גד גדעון, סגנית הנשיא שרה דברת והשופט אריאל ואגו קיבלו את ערעורו של הקיבוץ ודחו את הערעור הנגדי.
לדעתם, צדק בימ"ש השלום כשקבע שהמערערים לא העמידו בפני ההורים אפשרות בחירה בין חינוך ציבורי ללא תוספת תשלום, לבין קבלת מלוא השירותים, כולל שירות היתר בתשלום נוסף.
עם זאת, השופטים סברו כי יש לבטל את הפיצויים שנקבעו לטובת ההורים, משום שלמעשה לא נגרם להם כל נזק בעקבות הפרת החובות שבחוק – תושבי הקיבוץ נמנעו מלצרוך את השירותים הנוספים וגם נמנעו מלשלם עליהם. השוכרים בקיבוץ התלוננו על השירות, אך למעשה שילמו עבורו ושלחו את ילדיהם ליהנות ממנו, כך שכל תוצאה אחרת תביא להתעשרות ההורים על חשבון הקיבוץ.
גם את בקשת השוכרים לפיצויים עבור אי חידוש החוזה דחו השופטים, שכן לקיבוץ נתונה הזכות שלא לחדש עמם את השכירות.
בעניין אחד השופטים הכריעו נגד הקיבוץ, כשקיבלו את בקשת התושבים למחוק את החוב שרשום על שמם בקיבוץ, משום שבפועל הם בחרו שלא לצרוך את "שירותי היתר", כך שלמעשה אין על מה לחייב אותם.
עוד נפסק כי ההורים יישאו בהוצאות המשפט של המערערים בסך 25 אלף שקל.
- ב"כ המערערים והמשיבים שכנגד: עו"ד עומר כהן, עו"ד גיל דגן
- ב"כ המשיבים והמערערים שכנגד: עו"ד נדב ארגוב
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין