המבקש טען שהבת הייתה מעורבת בעריכת הצוואה ושבהעדר קשר דם בינה לבין המנוחה, הזוכים הם זרים עבורה. השופטת כתבה שמדובר ב"רכילות מרושעת"
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחה לאחרונה בקשה לביטול צו קיום צוואה שהגיש קרוב משפחה רחוק של המורישה. לטענתו, מי שערכה את הצוואה לא הייתה המנוחה כי אם בתה החורגת שמעולם לא אומצה על ידה. כמו כן, לדבריו המנוחה הייתה עו"ד שעסקה שנים בצוואות ולא הגיוני שנוסח הצוואה העילג נכתב על ידה. סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש קבעה שטענות המבקש חסרות שחר ומהוות בחלקן רכילות מרושעת.
המנוחה נפטרה לפני כעשור כשהיא ערירית וללא ילדים. מספר חודשים לאחר מותה ניתן לבקשת המשיבים – בתה החורגת וילדיה (נכדיה החורגים של המנוחה) – צו לקיום צוואה עליה חתמה המנוחה ב-2007. כעבור שש שנים, ביוני 2020, הגיש המבקש את הבקשה לביטול צו הקיום, שהועברה מאוחר יותר להכרעת בית המשפט.
לטענת המבקש הצוואה ערוכה בכתב ידה של אם הזוכים והדבר נחשב למעורבות פסולה. לשיטתו הדבר נעשה כדי לזכות בעיזבון המנוחה שכלל 4 נכסי מקרקעין. המבקש הוסיף שהצוואה כתובה באופן עילג, המעיד שהמנוחה – שהייתה עורכת דין שעסקה בעריכת צוואות – לא כתבה אותה.
עוד טען המבקש כי אימם של הזוכים נולדה מקשר שניהל בעלה של המנוחה עם אישה אחרת. לדבריו המנוחה מעולם לא אימצה אותה כבת, מה שהופך את הזוכים לזרים עבור המנוחה. לעומת זאת, טען, עבורו הייתה המנוחה כדודה אהובה שהרעיפה עליו אהבה והבטיחה לו חלק מהירושה.
המשיבים טענו מנגד שבקשת הביטול הוגשה בשיהוי חמור המעיד שכל כוונתו היא להתעשר תוך גרירתם לסדרת השמצות והאשמות חסרות בסיס שחצו את הגבול. לדבריהם, המשיבה הייתה כבת למנוחה, ואילו המבקש לעומת זאת אפילו לא טרח להגיע לאחר מותה לשבעה ולגילוי המצבה. הם ביקשו לדחות את הבקשה ולהטיל על המבקש הוצאות גבוהות.
השאירה לו 10 שקל
השופטת עיאש קודלר כתבה שהמבקש נהג בשיהוי בלתי מוצדק של למעלה משש שנים, אף שלטענתו הובטח לו לאורך השנים חלק בעיזבון המנוחה. לדבריה, אף שהוא יכל בלחיצת כפתור לקבל מידע על עיזבונה של המנוחה בסמוך לפטירתה, הוא נמנע מלעשות זאת.
לדברי השופטת, המנוחה לא הסתפקה בציון היורשים העיקריים של עיזבונה בצוואה אלא טרחה לציין שכל יורש שאינו זוכה על פי צוואתה יקבל 10 שקל מהעיזבון. מדובר בעורכת דין לענייני צוואות שלא בכדי הוסיפה הערה זו. מטרתה הייתה להבהיר מה חלקו של כל יורש ולמנוע מחלוקות בעניין.
יתרה מכך, השופטת תהתה מה התועלת שתצמח למבקש מביטול צו הקיום, לאור העובדה שהמנוחה ערכה צוואה מוקדמת יותר (משנת 2003) הזהה בתוכנה לצוואה זו.
השופטת ציינה כי בא כוח המבקש ניסה לגרור את עדי ההגנה לפרובוקציות, כשבין היתר שאל את הנוטריון שאישר את הצוואה מדוע לא ערך "טקס פתיחת צוואה לזוכים". היא כתבה שאין חוק המחייב טקס כזה וכי מדובר בסצנה שלקוחה מסדרות טלוויזיה.
עוד הוסיפה השופטת שהכעס של המשיבה על המבקש, אדם זר שהופיע בחייה תוך שהוא מנסה לפקפק בפרטים אישיים הנוגעים לזהותה, מוצדק. לדברי השופטת, מדובר ברכילות מרושעת וחמורה, במיוחד כשהיא מגיעה מאדם זר וכשהמשיבה עצמה אינה הזוכה על פי הצוואה. "יש להוקיע את דרכו של המבקש", כתבה.
בתוך כך השופטת ציינה שבכל טענותיו של המבקש לא ניתן למצוא ולו פעם אחת שהוא טרח לבקר את המנוחה מיוזמתו, אף שלדבריו היא הייתה "דודתו האהובה".
בנסיבות אלה היא דחתה את הבקשה וחייבה אותו בהוצאות המשיבים בסך 50,000 שקל.
- ב"כ המבקש: עו"ד ראובן דינור
- ב"כ המשיבים: עו"ד הדס בריח
עו"ד ניר ויינרמן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין