לפני שלוש שנים קיבלה אזרחית ישראלית הודעה שלפיה בעקבות נסיעותיה הממושכות לרוסיה היא לא נחשבת כתושבת ישראל ובהמשך אף נדרשה להחזיר את קצבת הזקנה שקיבלה. לאחרונה היא ניצחה בתביעה נגד ביטוח לאומי.
התובעת עלתה ארצה מרוסיה לפני כ-20 שנה יחד עם משפחתה, קבעה את מגוריה בבת-ים וקיבלה אזרחות ישראלית. למרבה הפלא, בדצמבר 2013 קיבלה התובעת מכתב מביטוח לאומי לפיו הפסיקה להיות תושבת ישראל כבר מ-2007 משום שהיא שוהה רוב הזמן ברוסיה, והחל מתקופה זו נגרע שמה מרשימת המבוטחים.
מספר ימים לאחר קבלת המכתב הגיבה התובעת במכתב חוזר שם ציינה בין היתר, כי נאלצה לשהות יחד עם בעלה ברוסיה לצורך טיפול בהוריה הקשישים, אך המכתב לא קיבל התייחסות מצד המוסד.
לייעוץ בתחום:
עו"ד אשרות ואזרחות בישראל
כחצי שנה לאחר מכן קיבלה התובעת מכתב נוסף בדרישה להחזר חוב בסך 34,750 שקלים בגין קצבת זקנה ששולמה לה למרות שלא הייתה זכאית לה (משאינה תושבת ישראל). התובעת נאלצה לבקש פעמיים שיבטלו לה את החוב ולבסוף אושר למחוק חצי ממנו.
ב-2014 היא הגישה את התביעה נגד ביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה בתל לאביב. בתביעה טענה התובעת כי נפלה טעות בהחלטה לשלול את תושבותה, ולפיכך שלילת קצבת הזקנה נעשתה שלא כדין. היא חזרה על הטענה כי נסעה לרוסיה כדי לסייע לאמה הקשישה והחולה, המתגוררת בגפה וזקוקה לסיוע יומיומי.
לטענת התובעת, במשך כל התקופה הרלוונטית שמרה על זיקה חזקה לישראל, ובין היתר המשיכה להחזיק בדירה בבת-ים וחשבון בנק בארץ. היא טענה כי במשך שהותה ברוסיה לא ניהלה חשבון בנק, לא עבדה שם, וכלל לא התקיימו סממנים המעידים על העתקת מרכז חייה לחו"ל.
ביטוח לאומי טען מנגד כי התובעת שהתה ברוסיה במהלך התקופה שמאז יוני 2007 ועד דצמבר 2013, באופן ש 58% מהזמן שהתה מחוץ לישראל. שהותה הממושכת של התובעת ברוסיה ניתקה לטענתו את זיקתה לארץ והתובעת לא הוכיחה כי מרכז חייה נמצא כאן.
מגמה של גמישות
השופטת אופירה דגן-טוכמכר קבעה כי מאחר שהתובעת הייתה בעלת תעודת זהות ישראלית והייתה תושבת ישראל לפני התקופה הרלוונטית, הנטל להוכיח שאיבדה את תושבותה מוטל על ביטוח לאומי, אך המוסד לא עמד בו.
השופטת הסבירה שהחוק אינו מגדיר את המונח "תושב" ולכן פרשנותו לצורך קבלת זכויות תקבע ממכלול הנסיבות וממבחן "מרכז החיים", שבוחן היכן נמצא מרכז חייו של המבוטח ולאן הוא משתייך פיזית ונפשית (מבחן מירב הזיקות).
"לא די בהשוואה בין מספר החודשים בהם שוהה פלוני בחוץ לארץ ובין מספר החודשים בהם שוהה פלוני בארץ כדי לקבוע את מבחן התושבות" כתבה השופטת והוסיפה "במסגרת המגמה שבדין להגמשת פרשנות המונח תושב ישראל, הכיר בית הדין הארצי לעבודה בשהייה ממושכת של תושבי ישראל בחו"ל לצורכי עבודה או לימודים, באופן שאין בו כדי לשלול את מעמדם כתושבי ישראל".
השופטת מצאה לבסוף כי התובעת אכן נסעה לחו"ל על מנת לסייע לאמה, ואילוץ זה הוא שהביא לכך שנאלצה לשהות ברוסיה תקופות ארוכות. משכך, לקביעתה, לא נראה שהתובעת ניתקה את עצמה מישראל, ומרכז חייה נותר כאן.
לבסוף, השופטת קיבלה את הערעור, ביטלה את החוב בגין קצבת הזקנה והורתה למוסד להשיב את לתובעת את כל הסכומים שנוכו לה לאחר ביטול התושבות.
- ב"כ התובעת: עו"ד ט. נוי
- ב"כ הנתבע: עו"ד ע. משלב מרזוק
* עורך דין דניאל רייכמן מייצג בתביעות מול ביטוח לאומי
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין