ביקורת על נוהל עדכון מחזיקים לצרכי ארנונה בעיריית י-ם

מחזיק בדירה הוחלף ללא הודעה מהמחזיק הקודם והוא נדרש לשלם ארנונה רטרואקטיבית וחשבונו עוקל. בית המשפט קבע שהעירייה פעלה בניגוד לחוק וברשלנות, וחייב אותה בפיצויים

בפסק דין של שופט בית משפט השלום בירושלים אמיר דהאן נמתחה ביקורת על האופן שבו עיריית ירושלים מעדכנת מחזיקים בנכס לצורכי ארנונה. במקרה הנוכחי, העירייה עדכנה אדם כמחזיק בדירה וחייבה אותו בארנונה שנה וחצי לאחור – על סמך טופס שהציג קבלן הבניין ומבלי שקיבלה הודעת חדילה מהמחזיק הקיים או ערכה בירור. נקבע כי העירייה פעלה בניגוד לחוק, בחוסר סמכות וברשלנות והיא חויבה לפצות את האדם שנרשם בטעות כמחזיק וחשבונו עוקל שלא כדין ב-20,000 שקלים בתוספת הוצאות של 11,572 שקלים.  

הטעות הראשונית הייתה של התובע שהגיע בינואר 2015 לדירה חדשה שנרכשה מקבלן וחתם על טופס אישור חזקה, כשלטענתו פעל בשליחות מטעם הרוכשת.  

אמנם, הרוכשת ואדם נוסף נרשמו בעירייה כמחזיקים לצורכי ארנונה ובהמשך נרשם במקומם שוכר, אלא שבשלב מסוים העירייה ערכה בירור מול הקבלן ולאחר שמסר את הטופס עליו חתום התובע הפכה אותו למחזיק רטרואקטיבי מיום מסירת הדירה שנה וחצי קודם לכן, תוך מחיקת המחזיקים הקודמים.  

בהמשך, נשלחה לתובע דרישת תשלום לחוב ארנונה של יותר מ-20,000 והוטלו עליו מספר עיקולים שמומשו. לפני כ-3 שנים הגיש התובע את תביעתו נגד העירייה, שבעקבותיה נערך בירור שהעלה כי החיובים היו שגויים וכספו הוחזר לו.

במסגרת התביעה דרש התובע פיצויים של 350 אלף שקלים על שלל עוולות נזיקיות, רובן לא רלוונטיות. אבל הטענה המרכזית שלו הייתה כי העירייה התרשלה כשעדכנה אותו כמחזיק ללא בירור ומבלי שקיבלה הודעת חדילה מהשוכר, ועיקלה את חשבונותיו שלא כדין.

העירייה טענה מהצד השני כי התובע הטעה אותה כשחתם על הטופס כמחזיק. עוד היא טענה כי אם התובע היה טורח לתקן את השגיאה בזמן כל הסאגה הייתה נחסכת. לדבריה, הפנייה הרשמית הראשונה שלו הייתה בתביעה עצמה ולפיכך יש להטיל עליו 100% אשם תורם.

יש אשם תורם

השופט אמיר דהאן קבע כי התובע לא הוכיח את טענתו המרכזית שלפיה לא היה לו שום קשר לנכס, שכן הסתיר מידע על טיב השליחות ולמעשה עד עכשיו לא ברור מדוע ומטעם מי חתם על הטופס.

עם זאת, אין מחלוקת שהעירייה מחקה את המחזיקים שנרשמו אצלה באופן רטרואקטיבי רק על סמך הבירור מול הקבלן, מבלי שקיבלה הודעת חדילה מהשוכר ומבלי לערוך בירור בנושא מול התובע. זאת, בניגוד לפקודת העיריות שקובעת כי שינוי מחזיק ייעשה על סמך הודעה מטעם בעל הנכס או המחזיק הרשום.

השופט הדגיש כי העירייה לא רשאית לבצע שינוי כזה על סמך צד שלישי דוגמת הקבלן, ולפיכך היא פעלה בחוסר סמכות, ברשלנות, תוך הפרת החובות המוטלות עליה בפקודת העיריות וחובת הזהירות המוגברת שחלה עליה במקרה של עדכון רטרואקטיבי. מעשי העירייה היו חמורים בפרט נוכח העובדה שהמחזיקים הקודמים שילמו ארנונה.

עם זאת, השופט הטיל על התובע אשם תורם של 50%. ראשית, משום שחתם מלכתחילה על הטופס המטעה ושנית, משום שלא פעל מיידית באמצעות מסירת הודעת חדילה או הגשת השגה.

לפיכך נקבע כי העירייה תפצה את התובע ב-20,000 שקלים על הטלת העיקול הראשון שלא כדין (שלאחריו היה על התובע לפעול לתיקון הטעות). יתר עילות התביעה נדחו והעירייה חויבה בשכר טרחת עורך דין והחזר אגרה חלקי בסך 11,572 שקלים.

• ב"כ התובע: עו"ד צבי בלאו
• ב"כ הנתבעת: עו"ד שלומי לזרי

* עו"ד אבידע שדה ממשרד עורכי דין שדה סולברג עוסק במיסוי עירוני וארנונה 

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין