מחלוקת פרשנית: חברת בנייה שלא זכתה במכרז להקמת מבנה עבור עיריית אשדוד טענה שפרשנות ועדת המכרזים לתנאי המכרז אינה הגיונית. ביהמ"ש הסכים עמה וקבע באחרונה כי המפסידה היא דווקא הזוכה.
בתחילת ינואר השנה קבעה ועדת המכרזים של עיריית אשדוד כי העותרת לא עמדה בתנאי הסף במכרז המחייב הצגת ניסיון בהקמת מבנה ציבורי בהיקף של 20 מיליון שקל, ולפיכך הצעתה נפסלה למרות שהייתה הזולה ביותר.
העותרת לא השלימה עם קביעה זו ותבעה את העירייה ואת החברה הקבלנית שזכתה. לטענתה, היא עמדה בתנאי הסף שכן הציגה נסיון בהקמת 21 גני ילדים בעבור עיריית אשקלון בהיקף כספי של מעל 20 מיליון שקל.
המחלוקת ניטשה סביב השאלה האם תנאי המכרז מחייבים שהמועמד יהיה בעל ניסיון בהקמת מבנה ציבורי אחד בעלות של 20 מיליון שקל או שניתן לקבל גם ניסיון בהקמת מספר מבני ציבור באותו היקף כספי.
לטענת העותרת, מרשימת המבנים שצורפה למכרז הכוללת בין היתר את המונח "גני ילדים" (בלשון רבים), ניתן להסיק שאפשר לקבל גם ניסיון בהקמת כמה מבני ציבור ובלבד שיהיה בהיקף הנדרש במכרז.
כן היא טענה, כי פרשנות המשיבות למילה "מבנה" ככזו המתייחסת למבנה בודד אינה הגיונית מאחר שעלות הקמתו של גן אחד אינה עולה על מיליונים בודדים וממילא אינה יכולה להגיע להיקף הכספי הנדרש במכרז.
עוד נטען כי הוועדה הפלתה אותה לרעה כאשר נקטה מולה בפרשנות מרחיבה של תנאי המכרז בעוד שמול החברה הזוכה נקטה בפרשנות מצמצמת "החותרת תחת לשון המכרז".
העירייה בתגובתה טענה כי לשון תנאי הסף ברורה ואין בה כל טעות. לדבריה, מטרת המכרז היא לאתר קבלנים בעלי נסיון בהקמת מבנה ציבור אחד בהיקף כספי גדול. עוד לדבריה, רשימת המבנים במכרז אינה אלא פירוט דוגמאות לסוגי מבנים ואין להסיק ממנה לגבי היקף הפרויקט הנדרש.
לטענתה, קבלת עמדת העותרת תביא ל"תוצאה מעוותת" של הפקדת ביצוע הפרויקט בידי קבלן חסר ניסיון בבנייה בהיקף זה, וגם מפלה את הקבלנים שנמנעו מהגשת מועמדות בשל תנאי הסף הברור.
העירייה טענה בנוסף כי העותרת התנהלה בחוסר תום לב בכך שניפחה עלויות ביצוע של פרויקט שהציגה לוועדה לצורך הוכחת נסיון בביצוע מיזמים בעלי היקף כספי גדול.
גם החברה הזוכה טענה בתגובתה כי אין לסטות מלשון התנאי הברורה שמדברת על מבנה ולא על מבנים.
עדיפה פרשנות מקיימת
אלא שהשופטת חני סלוטקי מבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע קיבלה את העתירה וקבעה כי פרשנות העותרת לתנאי היא סבירה ומתקבלת על הדעת ואף מתיישבת עם תכלית המכרז.
לדבריה, לפי הפסיקה הקיימת, במצב בו ישנם מספר פירושים סבירים ללשון המכרז יש להעדיף פרשנות המקיימת הצעות על פני פרשנות הפוסלת אותן. בהתאם לכך יש לפרש "מבנה" כהגדרה הכוללת גם מספר מבנים.
השופטת התרשמה כי גם החברה הזוכה פירשה את התנאי כמו העותרת וזאת לאור העובדה שברשימת הפרויקטים שצרפה להצעתה כללה בין היתר, גם פרוייקטים להקמת מספר מבנים.
בסיכומו של דבר נקבע כאמור כי העותרת היא הזוכה במכרז כמי שהציעה את ההצעה הזולה ביותר, והמשיבות חוייבו בהוצאות משפט בסך 15,000 שקל.
- ב"כ העותרת: עו"ד רות ברק ועו"ד אמוץ וייס
- ב"כ המשיבות: עו"ד לימור ספצ'ק וישראל הרפז
עו"ד משה ימין
עוסק/ת ב-
חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין