אזרח ישראלי שמתגורר ברומניה תבע קצבת זקנה מכח אמנה בין שתי המדינות. המוסד לביטוח לאומי הסכים לשלם רק שנה לאחור, אולם ביהמ"ש קיבל את עמדת התובע שלפיה המוסד התרשל בכך שלא מסר מידע מספק.
בית משפט השלום בחיפה קיבל את תביעתו של אזרח ישראלי לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי מאחר שלא מסר לו את מלוא הפרטים לגבי זכאותו לקצבת זקנה ובמקום זאת הפנה אותו לקישור אינטרנטי לא פעיל.
התובע עבר להתגורר ברומניה בשנת 2010. באמצע 2013 – מספר חודשים לפני שהגיע לגיל הזכאות לקצבת זקנה (67) – הוא פנה אל אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, וביקש לברר את זכאותו.
במענה לפנייתו המוסד הפנה אותו לקישור בנושא הזכויות הניתנות במסגרת אמנות בינלאומיות. אלא שהקישור הוביל לדף שאינו קיים. התובע גלש באתר המוסד ועל פי המידע שפורסם באותה עת, הוא הסיק שאינו זכאי לקצבה.
כשנתיים לאחר מכן התברר לו שהוא כן זכאי לקצבת זקנה כתושב רומניה מכוח אמנה שנחתמה בין ישראל לרומניה – אמנה שאושררה בינואר 2014 והוחלה רטרואקטיבית החל מינואר 2013.
לכן הוא הגיש תביעה לקצבת זקנה למוסד, אולם המוסד הסכים לשלם לו רק החל מחודש נובמבר 2014 – כשנה לאחור ולא יותר מזה – וזאת מכח הוראות חוק המוסד לביטוח הלאומי.
בעקבות זאת הגיש התובע את תביעתו באמצעות עוה"ד שאולי כהן, בה טען בין היתר כי המוסד מסר לו מידע מטעה באתר האינטרנט ולא דאג לפרסום המידע הרלוונטי על אודות הזכאות לקצבת זקנה, שכן באתר המוסד פורסם באותה העת שהזכאות היא רק למי שהוא תושב ישראל על אף קיומן של אמנות בינלאומיות שמזכות גם תושבי חוץ. פרסום זה, כך נטען, תוקן רק בסוף 2016.
בתביעתו הוא ביקש לפסוק לו פיצויים בגין הפסד קצבת זקנה בתקופה שבין דצמבר 2013 לאוקטובר 2014 –שעבורה המוסד סירב לשלם.
מנגד, ביטוח לאומי טען באמצעות עוה"ד וירג'יניה מנסור, כי התובע ישב באפס מעשה ולא נקט בשום פעולה אחרת חוץ מניסיונו להיכנס לאתר האמנות באינטרנט, ורק אחרי יותר משנתיים ושלושה חודשים הוא הגיש תביעה לקצבת זקנה.
ראייה חד משמעית
השופט אחסאן כנעאן הזכיר שבתשובתו לפניית התובע, המוסד לא מסר שום מידע – למשל האם האמנה בתוקף ומה זכויות התובע בהתאם לאמנה הספציפית – אלא הסתפק בהפניית התובע לקישור כללי העוסק ב-"אמנות", שכלל לא היה פעיל.
השופט, שהעיר כי המוסד לא הביא עדים רלוונטיים, אף הזכיר כי מתישהו לאחר שהתובע הגיש את תביעתו לקצבה, אכן בוצע שינוי באתר המוסד כאשר בנוסף על התנאים הכלליים המופיעים בחוק הובהר כי "תושב ישראל שעבר להתגורר במדינת אמנה עשוי להיות זכאי לקצבת זקנה, גם אם חדל להיות תושב בישראל".
"ראיה זו מוכיחה באופן חד משמעי את טענת התובע כי הפרסום באתר האינטרנט היה פרסום לוקה בחסר לא העביר לידי המבוטחים את מלוא הפרטים הנדרשים והנוגעים לזכויות התביעה ועל כן אני מקבל את טענתו הכללית כי האשם העיקרי שבגינו התובע לא מצא לנכון להגיש קצבת זקנה בזמן רובץ לפתחו של המוסד", כתב השופט.
עם זאת, השופט החליט לייחס לתובע 25% מהאשמה, משום שידע באופן כללי על קיומה של אמנה, ויכול היה לעשות בירורים נוספים בשלב מוקדם יותר.
בסיכומו של דבר, השופט הורה למוסד לשלם לתובע 18,950 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,800 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין