בפסק דין שפורסם באחרונה התקבלה תביעה שהגישה אם נגד ילדיה ונקבע כי היא הבעלים של מחצית מנכסי בעלה המנוח. טענת הילדים כי על הוריהם לא חלה חזקת השיתוף נדחתה.
אם לשבעה הגישה לפני כשנתיים תביעה נגד ילדיה בה ביקשה להצהיר כי היא הבעלים של מחצית מנכסי בעלה (אבי הילדים) שנפטר לפני שנים.
לייעוץ בתחום:
עורך דין משפחה
האם והאב נישאו בתחילת שנות ה-50 ורכשו במהלך חייהם המשותפים שתי חלקות בהן הקימו מלוון ובית מגורים. הזכויות בנכסים נרשמו על שם האב בלבד.
באחרונה התעורר סכסוך בין האם לבין שניים מילדיה שבמסגרתו הכחישו הילדים את זכויותיה של אמם בנכסים. בנסיבות אלה נאלצה האם להגיש את התביעה. חמשת הילדים הנותרים תמכו בעמדתה.
האם טענה כי על הרכוש שצברה יחד עם בעלה המנוח במהלך חיי הנישואין חלה חזקת השיתוף. לדבריה, מכיוון שהנכסים נרכשו תוך כדי החיים המשותפים הרי שמחציתם שייכים לה ואין זה משנה שהרישום היה על שם הבעל בלבד.
הילדים טענו מנגד כי משפחתם מוסלמית ולאחר מות אביהם הם פנו לבית הדין השרעי בבקשה לצו ירושה. לדבריהם, אמם הסכימה כי יחול עליה הדין השרעי שאינו מכיר בחזקת השיתוף.
הילדים הוסיפו כי אמם השתהתה בפנייה לבית המשפט שכן אביהם נפטר לפני זמן רב ובנסיבות אלה יש לראות בה כמי שוויתרה על זכויותיה מכוח חזקת השיתוף.
עוד טענו הילדים כי הוריהם נישאו ורכשו את הזכויות במקרקעין כשעדיין חל המשפט הירדני במקום מושבם וגם מטעם זה אין תחולה לחזקת השיתוף.
"ישראל באה אל בני הזוג"
השופט נמרוד פלקס מבית המשפט למשפחה בירושלים הבהיר כי חזקת השיתוף, לפיה רכוש שנצבר במהלך הנישואין הוא בבעלות משותפת של בני הזוג, היא כיום כמעט חלוטה (שלא ניתן להפריך אותה) והיא הוחלה על בני כל העדות והדתות.
השופט הדגיש את המטרות החברתיות החשובות שבבסיס החזקה, וביניהן, ההכרה בחיי נישואין כחיי שיתוף, קידום שוויון בין בני הזוג ושימור האוטונומיה והזהות העצמי של כל אחד מבני הזוג תוך מתן ביטחון כלכלי לכל אחד מהם לאחר פירוק הקשר.
לדבריו, מאחר שאין מחלוקת כי במקרה זה בני הזוג היו נשואים למעלה מ-50 שנה וחיו חיי זוגיות הרמוניים, ברור כי חלה עליהם חזקת השיתוף.
השופט ציין כי העובדה שבמועד שבו ההורים נישאו חל עליהם דין אחר מהדין הישראלי לא גורעת מזכויות האם למחצית מהרכוש. בהקשר זה כתב השופט כי אין להבחין בין מקרה של בני זוג שבאים לישראל ומוחל עליהם דין השיתוף הישראלי לבין מקרה בו "ישראל באה אל בני הזוג" עם החלת המשפט הישראלי על מקום מושבם.
עוד הוא ציין כי אין לראות באם כמי שוויתרה על זכותה מכוח חזקת השיתוף בשל הסכמתה לקבלת צו ירושה מבית הדין השרעי שכן בית הדין בכלל לא דן בהיקף העיזבון אלא רק באופן חלוקתו.
לבסוף קבע השופט כי בתביעה לא נפל פגם של שיהוי שכן הסכסוך בין הצדדים התעורר רק באחרונה ומובן שאין לצפות מהאם שתגיש תביעה נגד ילדיה כשזכויותיה כלל אינן מוטלות בספק.
בנסיבות אלה קיבל השופט את התביעה והצהיר כי האם היא בעלת מחצית מהזכויות במקרקעין הרשומות על שם האב המנוח.
שני הילדים המתנגדים חויבו בהוצאות של 40,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין אלי אביב עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין