הלכת השיתוף

1. תביעת אם כנגד שבעת ילדיה בה מבוקש להצהיר, כי התובעת בעלת מחצית הזכויות הרשומות על שם בעלה המנוח, הוא אף אביהם של ילדיה, הנתבעים, בשתי חלקות מקרקעין.

1. התובעת אלמנתו של מר XXX (להלן – "המנוח"), אשר הלך לבית עולמו ביום XXX (שניהם יחדים להלן – "בני הזוג"). בני הזוג נישאו ביום 7.3.52, חיו יחדיו, מנישואיהם נולדו שבעה ילדים, הם הנתבעים בהליך דנן. מפאת סכסוך שהתגלע בין התובעת וחמישה מילדיה מחד, לבין שניים מילדיה מאידך, הוגשה תביעה זו. חמשת הילדים האמורים תומכים בעמדת התובעת ומסכימים למתן הסעד המבוקש, ואילו השניים הנותרים, הם הנתבעים מס' 6-7 (להלן – "הנתבעים") מתנגדים לכך.

טענות התובעת

1. במהלך חייהם המשותפים רכשו המנוח והתובעת זכויות בשתי חלקות מקרקעין. בשנים 1958, 1982 ו – 1985 רכשו בסה"כ 177/192 מהזכויות במקרקעין הידועים כחלקה XX בגוש XXX, ואילו בשנת 1960 רכשו את הזכויות במקרקעין הידועים כחלקה XX בגוש XXX (להלן – "חלקה") (שתי החלקות האמורות, יחדיו, להלן – "המקרקעין"). שתי החלקות הללו סמוכות זו לזו. הזכויות במקרקעין נרשמו על שם המנוח בלבד, והרישום לא שונה עד מועד כתיבת שורות אלה. בני הזוג הקימו במאמץ משותף מבנה על חלקה 20, המשמש מזה שנים רבות בית מלון.

1. על יחסיהם הרכושיים של בני הזוג חלה הלכת השיתוף, ולפיכך היות והמקרקעין האמורים נרכשו במהלך חיי הנישואין ובמאמץ משותף, שייכות לתובעת מחצית מהזכויות הרשומות על שם המנוח במקרקעין.

טענות הנתבעים

1. הצדדים להליך דנן מוסלמים, והם פנו אל בית הדין השרעי בבקשה למתן צו ירושה אחר עיזבון המנוח. בנסיבות אלו יש לראות את התובעת כמי שהסכימה לכך שיחול עליה הדין השרעי, אשר אינו מכיר בהלכת השיתוף. התובעת מנועה איפוא כעת מלתבוע זכויות בהתאם להלכת השיתוף.

1. התובעת השתהתה בפנייתה אל בית משפט זה משך שנים רבות, מאז נפטר המנוח, ובכך יש לראותה כמי שוויתרה על זכויותיה מכח הלכת השיתוף. הנתבע מס' 6 מוסיף וטוען, כי ויתורה זה אף נלמד מכך שעיזבון המנוח חולק בהתאם לצו הירושה, אשר ניתן על ידי בית הדין השרעי. ראו: סעיף 8.2. לכתב הגנתו של נתבע מס' 6. מאידך הנתבע מס' 7 טוען דווקא, כי עיזבון המנוח טרם חולק. ראו: סעיף 8 לכתב הגנתו של נתבע מס' 7.

1. בני הזוג נישאו ואף רכשו את הזכויות במקרקעין, עת חל המשפט הירדני במקום מושבם ובמקום המצאם של המקרקעין. בהתאם למשפט זה אין תחולה להלכת השיתוף. לאור זאת הדין הרכושי החל על בני הזוג, הוא הדין הירדני, המחיל את הדין השרעי, אשר אינו מכיר מהלכת השיתוף. אין בכך שלימים הוחל המשפט הישראלי על מקום מושב בני הזוג ומקום המקרקעין, כדי לגרוע מתחולת הדין השרעי על יחסיהם הרכושיים של בני הזוג.