אחד היורשים היה בחובות ואחותו הציעה שהיא תירש את חלקו בדירת ההורים בנאמנות. לאחר מכן היא התכחשה להסכם. ביהמ"ש הכשיר את ההסכם על אף אי החוקיות, תוך שהורה ליידע את הנושים
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגישה אישה על פסק דין שקיבל את תביעת אחיה לאכיפת הסכם ביניהם בקשר לחלוקת עיזבון הוריהם המנוחים. ההסכם קבע שהאחות תקבל את חלקו של האח בירושה בנאמנות. כשהאחות התכחשה לסיכום, האח תבע אותה. היא טענה שאין לאכוף את ההסכם שמבוסס על תרמית אך השופטים קבעו שהיא לא זכאית ליהנות מפירות ההסכם שהיא הייתה שותפה לו, ואף יזמה אותו.
הצדדים לסכסוך הם אחים. יש להם אח שנפטר ב-2012 ואחות נוספת. עיזבון הוריהם כלל דירה בתל אביב.
באפריל 2013 התייצבו האחים במשרד עורך דין לצורך הוצאת צווי ירושה אחר ההורים והאח המנוחים ולצורך מכירת הדירה. באותה תקופה האח היה מסוכסך עם אשתו וחייב לה מזונות, והיו לו נושים נוספים. האחות, שהייתה מודעת למצבו, שכנעה אותו להסתלק מהעיזבון לטובתה ואמרה לו שהיא תשמש עבורו כנאמנה על חלקו בעיזבון.
עורך הדין ערך עבורם הסכם שכותרתו "הסכם סודיות לחלוקת ירושה" בו נקבע כי מכיוון שהאח אינו מעוניין שאשתו או אחרים יידעו על הכספים המגיעים לו מכוח צו הירושה, הוא מסתלק לטובת אחותו ולאחר חלוקת הירושה האחות תחזיר לו את חלקו.
בהמשך להסתלקות ניתן על ידי בית הדין הרבני צו ירושה על פיו האחות יורשת 2/3 מהעיזבון ואחות נוספת יורשת 1/3. ואולם, בהמשך סירבה האחות שקיבלה את חלקו של האח לקיים את ההסכם בכל הנוגע לדירה (בין לבין היא רכשה את חלקה של האחות הנוספת).
בנסיבות אלה תבע האח את אכיפת ההסכם וביקש להורות על מכירת הדירה וחלוקת התמורה בין הצדדים כך שהוא יקבל 1/3.
בית המשפט קיבל את התביעה. בפסק הדין נקבע כי למרות שמדובר בהסכם למראית עין שאינו חוקי, יש להכשירו תוך תיקון הפגם דרך יידוע נושי האח על הזכויות שירש.
בערעור טענה האחות כי אחיה מנסה להיבנות מהסכם תרמיתי שמטרתו להבריח רכוש מנושים. היא הוסיפה כי קיבלה את חלקו של האח בדירה על פי רצון הוריהם המנוחים וצו הירושה הוא חלוט ויוצר מניעות או השתק. עוד היא ציינה כי הולכה שולל בחתימה על ההסכם ולא הבינה את הנאמר בו.
לא רשאית לסרב
סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת צילה צפת, דחתה את הערעור. "המערערת אינה זכאית ליהנות מפירות ההסכם למראית עין שהיא הייתה שותפה לו", כתבה.
היא ציינה שנוסח ההסכם לצד הסכמים נוספים וייפויי כוח שנחתמו על ידי הצדדים, כמו גם העובדה שלא הייתה לאח סיבה לוותר על חלקו בדירה, אינם מותירים מקום לספק כי ההסכם כולל גם את חלקו של האח בתמורה שתתקבל ממכירת הדירה, וכי המערערת אינה רשאית לסרב למכור את הדירה ובכך לרוקן את ההסכם מכל תוכן.
עוד צוין כי טענת המערערת בדבר רצון ההורים להעניק לה את הדירה כולה נסתרה על ידי האמור בהסכם, מה גם שההורים המנוחים לא הותירו צוואה ברוח זו.
המערערת חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקל.
השופטים נפתלי שילה ועינת רביד הצטרפו לפסק הדין
לפסק הדין המלא בתיק 31631-10-20
- ב"כ המערערת: עוה"ד שמואל סעדיה ועמית המפל
- בכ"כ המשיב: עו"ד משה יוסוב
עו"ד מירב בלאיש
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין