לפסק הדין בעניין כהן ואח' נגד הרבנות הראשית לישראל
איטליז הנושא שלטת 'כשר בהשגחת היהדות הקראית' נקנס ע"י הרבנות הראשית אשר טענה כי מדובר בעבירה על חוק איסור הונאה בכשרות, שכן לאיטליז אין תעודת כשרות מטעם הרבנות. בימ"ש השלום ברמלה ביטל את הקנס, וקבע כי מדובר בשינוי מדיניות כלפי ציבור הקראים בישראל, וכי אין בשלט הנ"ל כל חשש להטעיה.
יהודית קראית המנהל אטליז ברמלה המשרת את קהילת היהודים הקראים בעיר, נקנסה ע"י הרבנות הראשית ב 1,000 ש"ח בטענה כי השלט 'כשר בהשגחת היהדות הקראית' מהווה עבירה על חוק איסור הונאה בכשרות, האוסר להציג בית אוכל ככשר אם אין ברשותו תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית. בעלת האטליז והעמותה לקידום ענייניהם של היהודים הקראים בישראל ביקשו להישפט על הודעת הקנס, ובמקביל הגישו בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה להישפט עקב חלוף המועד.
לטענתן, מדובר בעסק הקיים מזה עשרות שנים ונותן מענה לאוכלוסיה הקראית ברמלה והסביבה לאכילת בשר לפי ההלכה הקראית, והמילים 'כשר בהשגחת היהדות הקראית' מאיינות כל חשש להטעיה. עוד טענו כי יש לאפשר ליהודים הקראים לקיים את דתם ללא הפרעה.
הרבנות הראשית טענה, כי אין טעם המצדיק מתן הארכה להגשת הבקשה להישפט, ולגופו של עניין טענה, כי השימוש בביטוי 'כשר' מטעה את הציבור לחשוב כי מדובר במקום בעל כשרות מטעם הרבנות, וכי הוספת המילים 'בהשגחת היהדות הקראית' אינה מאיינת הטעייה זו. עוד טענה הרבנות, כי התרת השימוש במונח 'כשר' ללא אישור הרבנות יביא למדרון חלקלק למתן היתר לקבוצות שונות לעשות שימוש בביטוי זה.
השופט הישאם אבו שחאדה קיבל את הבקשה וביטל את הקנס. ראשית, סקר השופט את הרקע ההיסטורי לקרע שבין היהדות הקראית ליהדות האורתודוכסית ואת מעמדם של היהודים הקראים בישראל. בין היתר, תיאר השופט את מעמדם המשפטי האנומלי של היהודים הקראים בישראל, המעלה את השאלה באיזו מידה יכול יהודי קראי בישראל ליישם את ההלכה הקראית על אורחות חייו. כך, מחד המדינה מתקצבת את שירותי הדת של העדה הקראית ומאידך החוק אינו מגדיר חד משמעית את מעמדם המשפטי של הקראים מבחינת הדין הדתי, כולל בענייני כשרות.
ראשית, קבע השופט כי יש להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט מטעמים שונים ובהם העובדה כי המקרה מעורר שאלות עקרוניות וסבוכות ביחסים שבין יהודים קראים ליהודים אורתודוכסים.
לגופו של עניין, קבע השופט כי יש לבטל את הודעת הקנס וזאת הן מן הטעם כי השלט הנדון אינו מהווה עבירה על פי החוק והן מטעמים שבמשפט מנהלי. לעניין זה, נקבע כי יש לראות בהודעת הקנס משום שינוי במדיניות הרבנות כלפי העדה הקראית, שכן הקנס הנדון הינו הקנס הראשון והיחיד שניתן לאיטליז בניהול העדה הקראית מאז חקיקת חוק איסור הונאה בכשרות בשל השימוש במילה 'כשר'. האטליז, כך נפסק, פועל מאז שנת 1971 כשעל בית העסק מופיעה המילה 'כשר' והוא אף קיבל מהמדינה סיוע כספי, ומכאן שמתן הקנס מהווה שינוי מדיניות לא רק כלפי האטליז הספציפי, כי אם כלפי ציבור שלם במדינה, ולכן הכרח היה לאפשר לגוף המייצג את הקראים זכות טיעון בעניין, ומשהדבר לא נעשה, ולא התקיים הליך מנהלי ראוי, יש לבטל את הודעת הקנס.
עוד נקבע, כי גם במישור הפלילי, אין לראות בשימוש במילה 'כשר' בשלט משום עבירה. חוק איסור הונאה בכשרות, כך נפסק, הינו חוק חילוני, אשר נועד למנוע הטעיית הצרכן מלחשוב כי מדובר בבשר כשר אם אינו כזה. "אין מטרת החוק כפייה דתית, והחוק גם לא מיועד לכפות על מי שאינם שומרי מצוות כי יאכלו מזון כשר [...] חוק זה לא נוקט כל עמדה במערכת היחסים שבין הדת למדינה ואין בו כל התערבות של המדינה בענייניו הפרטיים של האדם" כתב השופט, וקבע כי הוספת המילים 'בהשגחת היהדות הקראית' למילה 'כשר' מונעת הטעייה שכן ברור כי יהודי רבני מן היישוב לא יכול לטעות כי במקום נמכר בשר כשר בהשגחת הרבנות הראשית.
השופט התייחס לטענת הרבנות בעניין 'מדרון חלקלק', אולם קבע כי לא המילה 'בהשגחת...' היא שמבטלת את איסור ההטעיה, אלא המילים 'בהשגחת היהדות הקראית', וזאת בשל היותה של היהדות הקראית עדה נפרדת עם מנהלים שונים ומובחנים, ואין ללמוד ממקרה זה לגבי מקרים אחרים בהם גוף פרטי כלשהו ישתמש במילים 'כשר בהשגחת...'.
לפסק הדין בעניין כהן ואח' נגד הרבנות הראשית לישראל
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.