בטלות צוואה בשל השפעה בלתי הוגנת של מטפלת

תע 2530/00, ע.ל. נגד ש.ל.

ביהמ"ש לענייני משפחה בב"ש קבע, כי הצוואה האחרונה אשר השאיר המנוח, על פיה הוא ציווה את כלל עזבונו לטובת המשיבה - המטפלת שלו, בטלה מחמת השפעה בלתי הוגנת.

ס. הנשיא אסולין קבע, כי מהראיות בנוגע למצבו המנטאלי של המנוח ערב החתימה על הצוואה ושבועות מספר קודם לעריכתה עולה, כי המנוח לא היה כשיר המנוח להבין טיבה של צוואה עת זו נחתמה על ידו.

כמו-כן, צוואת המנוח נעשתה עת היה המנוח נתון להשפעה בלתי הוגנת של המשיבה ועל כן דין הצוואה להיות בטלה, ע"פ סעיף 30 (א) לחוק הירושה. בין המנוח והמשיבה התקיימו יחסי תלות יסודיים ומקיפים, ואף המשיבה עצמה העידה על אינטנסיביות הקשר שבינה ובין המנוח. המשיבה חרגה ממסגרת עבודתה המטפלת, תוך שהיא גלשה להתעסקות בענייניו הכספיים של המנוח.

המשיבה לא עמדה בנטל הוכחתה של אי קיומה של השפעה בלתי הוגנת, אלא להפך: לא עלה בידיה לפזר את הערפל בכל הקשור לנסיבות בהן נחתמה צוואת המנוח , וגם לא ליתן הסבר לתמיהות הנוגעות לגרסאותיה השונות.

עוד עולה, כי המשיבה נהגה לברור את הקשישים בהם היא טפלה, ובעיקר נטתה לעבוד עם קשישים בודדים.

בנוסף, צוואת המנוח נכתבה בשפה העברית שהמנוח אינו שומע ומבלי שצוואה זו תורגמה לו לשפה שהוא שומע, ונימוק זה - גם הוא מוביל להחלטה כי יש לבטל את הצוואה נשוא הדיון.

תע 2530/00, ע.ל. נגד ש.ל.

למדור משפחה וירושה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.