ביטוח לאומי קבע שהאישה אינה זכאית לקצבה מאחר שהפכה ידועה בציבור. בית המשפט פסק שההחלטה התקבלה ללא בסיס ראייתי וחייב את המוסד להשיב לה את הקצבאות שנוכו.
אישה שבעלה הראשון נהרג בתאונת עבודה ב-2002 תבעה את ביטוח לאומי בשל הפסקת תשלום קצבת תלויים מ-2008. השופטת מוריה צ׳רקה קיבלה את תביעתה חלקית והבהירה כי על אף שהאישה הביאה לעולם שתי בנות בשנים אלה עם גבר אחר, היא לא הייתה ״ידועה בציבור״ שלו והיה מקום להפסיק את התשלומים רק כשהשניים נישאו ב-2014.
האלמנה סיפרה שכשנתיים לאחר שבעלה נהרג תבעה את מעסיקו וביטוח לאומי הצטרף לתביעה. בסיום ההליך בשנת 2012 חויב המעסיק לשלם לה כ-1.1 מיליון שקל ולביטוח לאומי כ-980,000 שקל.
חודשים ספורים לאחר מכן, בתחילת 2013, הודיע לה המוסד כי מאחר שהיא ״ידועה בציבור״ של גבר אחר מ-2008 יופסק תשלום קצבת התלויים החל משנה זו.
היא טענה כי אמנם ב-2008 הכירה את מי שהוא היום בעלה אך הקשר התפתח בהדרגה והם לא ניהלו משק בית משותף או גרו יחד עד שנישאו לפני כ-5 שנים. זאת, על אף שבשנים 2010 ו-2012 נולדו להם שתי ילדות משותפות.
עוד לטענתה, מאחר שתשלום הקצבה הופסק היה על המוסד להשיב לה את הכספים שקיבל בתביעה מול המעסיק. לשיטתה, מדובר בכספים ששייכים לה והמוסד רק מחזיק בהם בנאמנות עבורה על מנת שיוכל לשלם לה את קצבת התלויים החודשית. בנסיבות בהן זכותה לקצבה נשללת, הימנעות המוסד מהשבת סכום הפיצוי מהווה התעשרות שלא כדין.
ביטוח לאומי בתגובה הגיש מסמכים שונים שמהם עולה לשיטתו שהשניים היו ידועים בציבור לפני שנישאו. הוא הוסיף כי כספי הפיצוי שקיבל בהליך מול המעסיק נובעים מזכות עצמאית שלו ואינם מוחזקים בנאמנות עבור התובעת. לפיכך לדבריו, אין מקום להורות על השבת הכספים עקב הפסקת תשלום הקצבאות.
עמימות ההגדרה
השופטת מוריה צ׳רקה מבית משפט השלום בירושלים הבהירה כי חוק הביטוח הלאומי קובע שבמקרה בו אלמנה נישאה מחדש פוקעת זכותה לקצבת תלויים. ההוראה הוחלה גם על אלמנות שלא נישאו אלא הפכו לידועות בציבור.
השופטת קיבלה את הצהרה התובעת שלפיה היא ובעלה השני לא חיו כבעל ואישה עד נישואיהם ולא ניהלו משק בית משותף. לדבריה, ביטוח לאומי לא הפריך את טענתה כי בשנים אלה בן זוגה ישן בבית רק מידי פעם והם לא גרו יחד אף לאחר שנולדו להם בנות משותפות. ״המקרה שבפני ממחיש את העמימות בהגדרת בני זוג כידועים בציבור במלוא עוזה״, כתבה השופטת בהקשר זה.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שלא היה בסיס להפסיק את תשלום הקצבה בין השנים 2008-2013. לדבריה, רק עם נישואי השניים בתחילת 2014 הייתה הצדקה להפסקת התשלום לנוכח הוראות החוק.
עוד הבהירה השופטת כי אף שתשלום הקצבה הופסק, התובעת אינה זכאית להשבת הפיצוי שהמעסיק חויב לשלם למוסד. היא ציינה כי לפי הפסיקה מדובר בכספים שהמוסד זכאי לקבל מהמזיק ללא קשר לתשלום הקצבה בפועל לנפגע.
השופטת סיכמה שעל הביטוח הלאומי להשיב לתובעת את הסכומים שמנע ממנה ולשלם לה את הקצבאות עבור השנים 2008-2013.
ביטוח לאומי חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 20,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד א. שרביט
- ב״כ הנתבע: עו"ד י. ברזילי
עו״ד יוסף גבאי
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין