בגלל ההלכה: מזונות לא יוגדלו למרות הצמיחה הכלכלית של האב

תביעת האם נדחתה אפילו שהוכיחה שינוי נסיבות מהותי. בחינה מחודשת על רקע השינוי בחלוקת נטל המזונות של ילדים מעל גיל 6 העלתה כי האב משלם בדיוק מה שהוא צריך

בית המשפט למשפחה בירושלים דחה לאחרונה תביעה שהגישה אם לשני בנים בגילאי 16 ו-12 להגדלת מזונות שמשלם האב לפי הסכם גירושין מ-2013, למרות שינוי משמעותי לטובה במצבו הכלכלי. השופטת אורלי שמאי-כתב ציינה כי חישוב בהתאם להלכה של בית המשפט העליון מ-2017, שמטילה חובת מזונות שוויונית על הורים לילדים מעל גיל 6, מוביל לאותם סכומים שהאב כבר משלם.

בהסכם הגירושין נקבע כי הילדים יהיו במשמורת האם והאב יוכל להתראות איתם פעם בשבוע כולל לינה, כל שבת שנייה ובחצי מהחופשות והחגים. המזונות הכוללים עבור שניהם הועמדו על 2,500 שקלים ובנוסף סוכם שהאב יעביר לאם עוד 5,000 שקלים פעמיים בשנה כסכום כללי שנועד לספק כל מה שדרוש להם.

לפני שנתיים הגישה האם תביעה להגדלת מזונות בטענה שהמזונות לא מכסים את צרכי הילדים. בין היתר היא טענה כי המזונות לא כוללים השתתפות בהוצאות חריגות וכי האב עבר לחו"ל וכמעט לא מתראה עם הילדים. עוד היא טענה כי מאז ההסכם האב שיפר את מצבו הכלכלי משמעותית ויכול להרשות לעצמו לשלם יותר.

האב השיב כי סכום המזונות סוכם על רקע מצבו הכלכלי הקשה באותה תקופה והעובדה שלקח על עצמו לכסות חובות שהגיעו למיליון וחצי שקל. עוד הוא הבהיר כי המעבר שלו לחו"ל לצורכי פרנסה לא שינה את זמני השהות כיוון שמלכתחילה הם נקבעו כרשות מתוך ידיעה שלא יוכל לקיים אותם באופן שוטף. מכל מקום, האב טען שהוא מתראה עם הילדים פעמיים בשנה למשך כ-60 יום בחו"ל ובישראל – ונושא בכל הוצאות הטיסות והשהייה ואף רוכש להם ביגוד, הנעלה וחפצים שונים.

באשר למצבו הכלכלי היום, טען האב כי המשכורת שלו מסתכמת ב-2,500 דולר בלבד ונסיונות להגדיל את הכנסותיו במיזמים שונים כשלו.

הסתיר הכנסות

השופטת אורלי שמאי-כתב קבעה כי ההוצאות החריגות והמעבר לחו"ל לא נחשבים לשינוי נסיבות מהותי ולא צפוי שמצדיק התערבות במזונות שנקבעו בהסכם שאושר בבית משפט.

השופטת קבעה כי האם הסכימה למזונות נמוכים וויתרה במודע על השתתפות בהוצאות חריגות משום שהאב לקח על עצמו את החובות השוטפים. בדומה, היא גם צפתה מראש שהאב לא יקיים עם הילדים זמני שהות שוטפים כך שהמעבר לחו"ל לא שינה דבר.

עם זאת, השופטת קבעה כי מה שכן מצדיק לבחון את המזונות מחדש הוא השינוי המשמעותי במצבו הכלכלי של האב. השופטת ציינה כי גרסתו בהקשר הזה הייתה עמומה, לא גובתה בראיות וסתרה את עצמה.

למעשה, השופטת התרשמה כי האב שיפר את הכנסותיו במיזמים שונים מחוץ לעבודתו, כפי שגם מעידות הוצאותיו החודשיות הגבוהות והעובדה שהצליח לכסות חלק משמעותי מחובות עצומים תוך זמן קצר.

ואולם, לאחר שהשופטת בחנה את המזונות בהתאם לעקרונות החלוקה שוויונית בין הורים לילדים מעל גיל 6, היא מצאה כי השיפור במצבו הכלכלי לא מצדיק הגדלת מזונות. זאת, מאחר שהסכום שיצא בתחשיב החדש תואם לזה שהאב משלם לפי ההסכם.  

לפיכך התביעה נדחתה אבל השופטת החליטה שלא לחייב את האם בהוצאות משום שהאב הסתיר את האמת על הכנסותיו.

• ב"כ האם: שאול נפתלין, עו"ד דיני משפחה
• ב"כ האב: עורך דין ירון פנחס אסידון, עו"ד אייל כפיר 

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין