בגדת? שילמת

בעל שהתעלל ובגד באשתו יעביר מחצית מזכויותיו בדירה המשותפת לחמשת ילדיהם, זאת על-פי הסכם שערכו השניים, לפיו אם יבגוד באישה יוותר על זכויותיו בדירה.

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הורה לבעל בוגדני להעביר את זכויותיו בדירת המגורים לחמשת ילדיו, בהתאם להסכם שערך עם אשתו לפני ארבע שנים. בחודש שעבר קיבלה השופטת ורדה בן שחר את טענות האישה לעניין תוקף ההסכם וקבעה שיש לקיימו.

ההסכם בין בני הזוג נערך בניסיון להביא לשלום בית לאחר שיחסיהם נקלעו למשבר. בהסכם, הבעל התחייב לנהוג באשתו בכבוד ונאמנות ואם ישוב לסורו ויבגוד בה, יהיה עליו לוותר על חלקו בדירה המשותפת ולהעבירה לילדיהם. כעבור שנה וחצי, ולאחר ששוב התגלעו בעיות ביחסים, הגיש הבעל תביעה לפירוק השיתוף בנכסיהם.

כחודש לאחר מכן, בנובמבר 2014, הגישה האישה תביעה נגדית בה ביקשה שיוצהר על העברת הבעלות בדירת המגורים לילדים, כפי שסוכם ביניהם במקרה של הפרת ההסכם.

לטענתה, המשבר ביחסים חל לאחר שהחליטה לשים סוף לתקופה ממושכת בה נהג הנתבע להכותה, השתמש כלפיה באלימות מילולית, מנע ממנה גישה לחשבונם המשותף ובגד בה.

מאחר שתביעות הצדדים משליכות זו על זו, ביהמ"ש דן בהן יחד.

בתגובתו, טען הנתבע שחתם על ההסכם אך ורק בשל איומים ולחצים שהפעילה עליו התובעת. בנוסף, מאחר שמדובר בהסכם הנוגע לזכויותיו בדירה המשותפת, זהו בעצם הסכם ממון אשר יש לאשרו בבית המשפט כדי לתת לו תוקף מחייב – וזה לא נעשה.

הסכם ממון – האומנם?

באשר לתביעתה של האישה, השופטת בן שחר מצאה כי מעדותו של הנתבע בבית המשפט ניתן ללמוד שהוא חתם על ההסכם מרצונו החופשי ובהסכמתו המלאה.

בנוסף, היא דחתה את טענת הנתבע לפיה מדובר בהסכם ממון. לשיטתה ובהתאם להלכות הקיימות, תכלית הסכמי הממון היא מתן מענה לרכוש בני הזוג במקרה של גירושין. אך הסכם זה הוא הסכם שונה, שמטרתו להבטיח שהנתבע ינהג באשתו בכבוד ובנאמנות בתוך המערכת הזוגית.

ועל כן, ומשנקבע שהנתבע הפר את התחייבותו לפי ההסכם עליו לעמוד בתנאיו ולהעניק את זכויותיו בדירה לחמשת ילדיו.

בעקבות זאת, דחתה השופטת בן שחר את תביעתו של הבעל לפירוק השיתוף בדירה, וחייבה אותו לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 30,000 שקלים.

• ב"כ התובעת: עו"ד רות דיין-וולפנר
• ב"כ הנתבע:  עו"ד מקסים ליפקין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין